הצ'רקסיים בארץ

פירורי מידע הרחבה למסלול: בין כדורי גזית וכפר כמא

הכפר כמא יחד עם הכפר ריחניה, הם שני הכפרים הצ'רקסים היחידים שנותרו בארץ, שאר הכפרים שהיו מרוכזים ברמת הגולן, ננטשו במהלך ולאחר כיבוש הרמת במלחמת ששת הימים.

כפר נוסף בשם צ'רקס שהיה ממוקם מדרום לקיבוץ גן שמואל, בצד הדרום מזרחי של מפעלי גרנות נינטש בנסיבות שונות בשנת 1948 בעקבות יתושי המלריה והתפשטות הקדחת הממאירה שהתפשטה בסביבתו, דבר שהוביל להתפוררות הישוב ונטישתו.

הגעתם הצ'רקסים לאזורנו:

הגעת הצ'רקסים למזרח התיכון הנה תולדה של המלחמה הקשה שהתחוללה בין הרוסים לצ'רקסים שהתנגדו להתפשטות האימפריה הרוסית לכיוון הקווקז.

במלחמה זו שהחלה ב- 1763 ונסתיימה ב- 1864 נהרגו ונרצחו כ- 1.5 מיליון צ'רקסים ומאות אלפים גורשו מארצם.
הפליטים הצ'רקסים שגורשו, הגלו וברחו, עברו לכיוון האימפריה העות'מאנית שגבלה עם רוסייה מדרום ושם התקבלו ונקלטו ע"י הטורקים.

באותם זמנים היו שתי האימפריות, הרוסית והעות'מנית ביחסי יריבות והלוחמים הצ'רקסים שנחשבו כלוחמים אמיצים ומנוסים התקבלו בברכה.

הטורקים קלטו את הפליטים, בהמשך עודדו אותם להתיישב באזורי הספר של האימפריה העות'מנית ובכך לחזק את גבולותיה בעיקר באזור הבלקן. כך בעידוד ובשליטת האימפריה העות'מאנית התגלגלו הצ'רקסיים גם למזרח התיכון.

המיעוט הצ'רקסי שהתפזר בארצות שונות נימצא כיום ברובו בתורכיה, והוא מפוזר בין השאר ברוסיה (קהילה גדולה מרוכזת ב- במוסקבה ובסנקט־פטרבורג), בקווקז, עירק, סוריה, ארצות הברית, גרמניה, לוב, אוקראינה, בולגריה, הולנד וירדן. בממלכה האשמאית בירדן תופסים הצ'רקסיים מעמד חשוב בצבא ובמנהל הממלכה.

הצ'רקסיים ברמת הגולן

לאורך תקופות רבות בהיסטוריה התאפיין אזור הגולן כאזור ספר או אזור המצוי תחת מאבקי שלטון.
בתחילת התקופה העות'מנית היה האזור דל ביישובי קבע ונתון תחת שליטתם של שבטים בדויים מקומיים. שבטים אלו שהתקיימו ממרעה שוד וביזה השליטו טרור מקומי, מנעו התיישבות קבע והקשו על קיום סדרי ממשל תקינים באזור.

לקראת הרבע האחרון של המאה ה- 19 נקטו הטורקים ביוזמה מוגברת לשינוי המצב, ובשנת 1878 החל השלטון העות'מני בעידוד התיישבות הצ'רקסית בגולן. שטחים להתיישבות קבע הוקצו לצ'רקסיים ומספר ישובים הוקמו.

ההתיישבות הצ'רקסית שהצליחה במאבקה מול הבדווים, דחקה את השבטים המקומיים לשולי הגולן ובאזור החלה משתנה אווירת חוסר המשילות והטרור, לאווירה של רוגע ושליטה.

הבאת הצ'רקסיים לאזור הגולן התרחשה בפרק זמן קצר, ושינוי האווירה האזורית והבטחון עודדו התיישבות חדשה נוספת של אוכלוסיות אחרות באזור.

מכאן ועד מלחמת ששת הימים חל שינוי במבנה ההתיישבות בגולן, התיישבות הקבע הלכה והתפתחה ועשרות רבות של ישובים חדשים הוקמו.

השפעת מילחמת ששת הימים על האזור

בשני הימים האחרונים של מלחמת ששת הימים הפנה צה"ל כוחות לכיבוש רמת הגולן, ובסיום המלחמה כ- 2/3 משטח הרמה הסורית ניכבש.

ערב המלחמה התגוררו בשטח שכבשה ישראל כ- 128,000 תושבים ב- 223 ישובים בניהם העיר קונטרה.
מרבית התושבים שהתגוררו בשטח שכבשה ישראל, כ- 115,000 – 120,000 עזבו את בתיהם.

כך עם פרוץ המילחמה חזותה של הרמת הגולן הכבושה שונתה, רוב הכפרים נהרסו, ותקופת בנייה חדשה החלה.

הישובים הצ'רקסיים ברמת הגולן לפני ואחרי מילחמת ששת הימים

הישוב (מצפון לדרום)	תושבים לפי מפקד האוכלוסין 1960	הערכת מספר תושבים לפני יוני 1967	תושבים לפי מפקד צה"ל שנערך אחרי יוני 1967
מנסורה	955	1,191	6
קוניטרה	9,000	11,000	206
מדאריה	119	148	0
צרמניה צרמן	887	1,107	0
עין זיוון	796	993	0
רויחינה	377	470	0
מומסיה	303	378	0
ביר אל-עג'ם	177	221	סוריה
בריקה	932	1,163	סוריה
ג'ויזה	674	841	0
פזרה	193	241	0
חושניה	1,615	2,015	0
פחאם	236	294	0

הפרטים מתוך המאמר: המפה היישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים – יגאל קיפניס

הישובים צ'רקסיים שהתקיימו עד מלחמת ששת הימים ברמת הגולן, ממוקמים חלקם באזור השליטה הסורית, אך רובם היו ממוקמים באזור אותו כבשה ישראל במלחמת ששת הימים, וברוב חורבות ישובים אלו ניתן לבקר.