פירורי מידע הרחבה למסלול: סיבוב בגבעות המיערות של רמת מנשה

– ג'וערה –

לפעמים את סיפורים מתחילים מהסוף:
בשנת 2016 הסתיימה פעילותו של בסיס הגדנ"ע שהתקיים בג'וערה והמקום ננטש.

פשוטו כמשמעו המקום נטוש: המוזאון שהיה במקום, מבני בסיס הגדנ"ע ופיסת ההיסטוריה של המקום, השער נינעל והמקום ננטש.

ראשית ההתיישבות בתקופת המנדט הבריטי

ביום 5/7/1937 עלו ראשוני קיבוץ עין השופט לג'וערה להקמת קיבוצם החדש.
זה היה בעיצומו של המרד הערבי, במסגרת מבצעי "חומה ומגדל", יומיים לפני פרסום דוח ועדת פייל שהכינה את מתווה חלוקת הארץ.
את דחיפות העלייה לקרקע הניע הרצון לקביעת עובדות בשטח לפני פרסום דוח הועדה, וזאת בעקבות הטיוטה הראשונה שהכינה הוועדה, בה נכתב כי גבול ההפרדה בין המדינה היהודית למדינה הערבית יחצה את רמת מנשה.

יום העלייה לקרקע – בדרך לג'וערה
מקור: Wikimedia 
מקור: Wikimedia 

רכישת האדמות

את אדמות ג'וערה קנתה קק"ל בעזרת כספי תרומה שהועברו על ידי לואי דמביץ ברנדייס שהיה שופט בית המשפט העליון ומנהיג התנועה הציונית בארצות הברית.
השטחים שהיו בבעלות ממשפחת צאלח שהתגוררה בחיפה, ניקנו בעזרת התרומה שגויסה על ידי אנשי קיבוץ "אמריקה בניר" (עין השופט בעתיד) ואת הקשר עם ברנדייס יצרו חברי הקיבוץ בעזרתו של יהושע לייבנר (חבר הקיבוץ שהיה באותו הזמן בשליחות בארצות הברית).

חזרה מהעבודה
מקור: Wikimedia 

ג'וערה כבסיס ארגון ההגנה

שנה לאחר העלייה לקרקע, ביוני 1938 החלו אנשי "אמריקה בניר" בבניית נקודת הישוב החדשה ובהמשך עברו מג'וערה למקום הקיבוץ הנוכחי, השם שניבחר לקיבוץ "עין השופט" על שמו של תורם הכסף: השופט לואי דמביץ ברנדייס.
עם מעבר הקיבוץ ופינוי ג'וערה, הפך המקום בהסתר מהבריטים ובמסווה של בית הארחה, לבסיס אימונים והדרכה של ההגנה. כאן על הגבעה הקטנה והתלולה נבנתה בהסתר "האקדמיה הצבאית" של ההגנה.

ג'וערה כבסיס הכשרה של ההגנה 1838 – 1948

מספר קורסים התקיימו בג'וערה: קורס קשרים, קורס מ"כים, קורס בהפעלת נשק, קורס מפקדי אזורים, אך החשוב והמשמעותי ביותר היה קורס מפקדי המחלקות.

מפקדי המחלקות והגדודים של ההגנה, מפקדי הפלוגות והחטיבות, וארבעה רמטכ"לים (משה דיין, צבי צור, חיים בר-לב, יצחק רבין) כולם כולם חונכו בג'וערה.
מכאן צמחה רוב רובה של שרשרת הפיקוד שלחמה במלחמת השחרור ובהמשך גם שרשרת הפיקוד של צה"ל, מכאן ניהל יצחק שדה באפריל 1948 את קרב משמר העמק נגד כוחותיו של צבא ההצלה בפיקודו פאוזי אל קאוקג'י.

ג'וערה לאחר מלחמת העצמאות

לאחר מלחמת השחרור שימש הבסיס את חטיבת גולני כבסיס בית הספר למ"כים של החטיבה, ובשנת 1970 החל לפעול המקום כבסיס גדנ"ע שאירח את בתי ספר התיכוניים כפי שמוכרים לנו כיום בסיסי הגדנ"ע בשדה בוקר ובצלמון.
בשנת 1996 הוקם במבנה האבן ההיסטורי (מבנה שבנתה משפחת צאלח מחיפה לפני קניית המקום על ידי קק"ל), מוזאון של משרד הביטחון – המנציח את ההיסטוריה של המקום, את פעילותה של "ההגנה" בתקופת המנדט הבריטי וכמובן את הקורסים שהתקיימו בג'וערה לפני מלחמת השחרור.
בשנת 2016 הסתיימה פעילותו של בסיס הגדנ"ע בג'וערה והמקום ננטש.

  • נכון להיום 2023 המקום נימצא באחריות קק"ל
  • קק"ל אכן גדרה את המקום וכל שנותר הוא לקוות שהמקום יטופל ויסודר, כבודו יוחזר, ושההיסטוריה לא תישכח.
אחד משני התותחים שהיו במקום (אחד ניגנב)
תותח 25 ליטראות
המיבנה ההסטורי בו פעל המוזאון (ניבנה על ידי משפחת צאלח מחיפה לפני 1937)
העזובה, מה שנותר במוזאון
רחבת המיסדרים
שלט על קיר המיבנה ההיסטורי
שלט על קיר המיבנה ההיסטורי
חדר האוכל של הבסיס

וקישורים:

כאן על פני האדמה – עין השופט סיפור הקרקעות מראשית ועד היום

ג'וערה – מתוך עינהשופטופדיה

ג'וערה, הסוף – כתבה וסירטון בווי-נט

ההיסטוריה של בסיס ג'וערה – סרטון שהוקרן במוזאון ג'וערה

"גנבו כל מה שהיה אפשר" הבסיס שבו הוכשרו בכירי צה"ל הפך לחורבה – כתבה מצולמת כאן 11


[קישור למסלול]


כתיבת תגובה