מסלול קיצי במזרח גליל התחתון המשלב רחצה בעין החמישה – מעיין שדמות דבורה
אורך המסלול: 37.2 ק"מ
טיפוס מצטבר: 532 מ'
נקודת ההתחלה והסוף: חניית הרכבים ליד תחנת הדלק בכניסה לבית ספר כדורי
יום שבת: 1.6.2023
דרכים:
כביש – דרך סלולה – מידרכה: סה"כ כ- 5.4 ק"מ.
דרך עפר: סה"כ כ- 31.8 ק"מ.
סינגלים: ללא סינגלים
המסלול בקצרה:
מבית הספר כדורי ירידה לאורך נחל השבעה ונחל קשת, חציית כביש 65 והמשך ירידה לאורך הנחל עד החיבור לנחל תבור הזורם.
עלייה לאורך נחל תבור לעין קשיון השופע ומהמעיין הצלול דרך השדות עלייה לגבעות גזית. מהגבעות ירידה לקיבוץ גזית, מעבר ממערב לקיבוץ, ודרך נחל גזית ירידה לנחל תבור.
מהנחל המשך לצפון, חציית הכביש המוביל לכפר קיש והמשך עלייה לצפון לאורך נחל קמה עד עין החמישה (מעיין שדמות דבורה), כאן הפסקה לרחצה והתרעננות ומכאן עלייה לכפר כמא, מעבר בכפר היפה וממנו ירידה דרך עיין חזיר – עיין קזאן עד לכביש 65, חציית הכביש וירידה לדרום עד בית ספר כדורי לסיום המסלול.
תאור המסלול
- מתחנת הדלק בכניסה לכדורי יצאתי לצד הכביש למערב, עברתי ליד בינייני המועצה המקומית גליל תחתון (ק"מ 0.4) ועם הדרך העוברת בין בית ספר שדה תבור ובין בית ספר כדורי עליתי למערב. בק"מ 0.8 ירדתי בתלילות בשביל קטן לנחל השבעה ועם הדרך היורדת לדרום המשכתי לצד הנחל.
- בק"מ 1.9 עזבתי את הדרך היורדת לאורך הנחל ופניתי לצפון מזרח, הקפתי את השדה ובמפגש עם נחל קשת (ק"מ 2.2) נכנסתי לשביל המוסדר היורד בין העצים לאורך הנחל. עם השביל המשכתי עד ק"מ 3.6, כאן השביל עולה למזרח ואני המשכתי בדרך היורדת לצד הנחל לדרום.
- ליד צומת גזית חציתי את כביש 65 (ק"מ 5), לאחר 200 מ' פניתי ימינה, חציתי את מתחם תחנת הדלק ובצד המערבי של המתחם נכנסתי לשביל צר היורד לנחל השבעה.
- עם השביל הסלול והמוזנח ירדתי לנחל תבור, בק"מ 6.6 חציתי את הנחל הזורם בגשר אירי ובצידו הדרומי של הנחל עליתי עם השביל המוסדר למערב עד ק"מ 8.7, כאן פניתי לדרך העולה לדרום, איתה המשכתי עד עין קישיון (ק"מ 9.3).
- בעיין קישיון הצלול והשופע לא התרחצתי (עדיין לא היה חם), לאחר הפסקה קצרה המשכתי לדרום, עם הדרך חציתי את אזור השדות ובצומת השבילים בק"מ 11.6 פניתי למזרח.
- בעלייה מתונה פלוס עברתי בשולי גבעות גזית (הגבעות מיוערות בין טמרה למיסר) ובק"מ 15.4 התחלתי ירידה מהירה בין השדות של רמת יששכר, בק"מ 16.3 פניתי למזרח ובמפגש עם הדרך הלבנה בק"מ 17 פניתי לצפון לכיוון קיבוץ גזית.
- במפגש עם הכביש פניתי לגזית (ק"מ 17.8) וממש בצמוד לשער הקיבוץ פניתי לדרך היורדת והמקיפה את גזית ממערב. עם הדרך הקפתי את אזור הפיתוח של הקיבוץ ובק"מ 18.9 פניתי לדרך היורדת בתלילות למערב לנחל גזית.
- עם הדרך לצד נחל גזית ירדתי לצפון עד נחל תבור, כאן חציתי את הנחל הזורם בגשר אירי ועצרתי בברכה הקטנה שבמקום, קרקעית הבריכה בוצית מאוד אך בצמוד לגשר האירי ניתן לשטוף את הראש ולהתרענן.
- מנחל תבור המשכתי עם הדרך שבין השדות לצפון מערב ובמפגש עם כביש של כפר קיש (ק"מ 22.5) פניתי למערב, לאחר 150 מ' פניתי לצפון ונכנסתי לדרך החקלאית העולה במתינות בצד המערבי של נחל קמה. בין ק"מ 24.5 ל- 24.8 עברתי בשביל בין עצי כרם הזיתים (ניתן להקיף את הכרם ממערב), בהמשך הדרך השביל הופך צר (חלקו דבל וחלקו בסינגל).
- בק"מ 27 חציתי את הנחל למזרח והמשכתי את העלייה לצפון בדרך שממזרח לערוץ עד ק"מ 27.6. כאן בין העצים מצאתי מקום ללא בוץ, חציתי את הנחל שזרם ועם הדרך המשכתי את העלייה לצפון עד לעיין החמישה (ק"מ 28.6).
- בעין החמישה שהיה ללא מבקרים עצרתי בצל העצים, במקום בריכה בגודל של כ- 5/5 מ' רדודה ומזמינה. לאחר רחצה והתרעננות בבריכה הנחמדה המשכתי את הרכיבה בעלייה של כ- 2 ק"מ לצפון מזרח.
- בין השדות עליתי בתלילות בינונית פלוס על ק"מ 29.7 ומכאן המשכתי בין השדות עד המפגש עם כביש 767 בצמוד לכפר כמה (ק"מ 31.4), לצד הכביש פניתי למערב ולאחר 100 מ' פניתי בצומת לצפון ונכנסתי לכפר.
- כפר כמא הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסים היחידים שנותרו בארץ (להרחבה בנושא)
עברת ברחובות הנקיים עברתי בין בתי הכפר דרך המרכז למורשת הצ'רקסית (ק"מ 32), עברתי ליד המסגד (ק"מ 32.1) ועם המדרחוב ורחובות הכפר המשכתי עד למרכז המסחרי ולכיכר במפגש עם כביש 767 (ק"מ 32.8). - כאן במאפיית אלמוכתאר שבכיכר, בה בדרך כלל ניתן לטעום ולהנות מחלוז' מקומי (כיס בצק צ'רקסי ממולא גבינה או בשר) התאכזבתי לגלות שהיום ישנם רק מאפים אחרים, התיישבתי להפסקה קצרה של קפה ומאפה והמשכתי את הרכיבה.
- ממאפיית אלמוכתאר פניתי למערב, ברחוב ס'אם רוג' (ק"מ 33) פניתי לצפון ולאחר כ- 150 מ' פניתי למערב לכביש היוצא מהכפר לכיוון עין קאזאן (ק"מ 35.3) – עין קאזאן בריכה רדודה ללא צל ולא מאוד מזמינה בה ביקרתי במסלול אחר באזור.
- בעין קאזאן מסתיים הכביש הסלול. המשכתי עם הדרך כמה עשרות מ' לצפון ועם הדרך היורדת בתלילות למערב ירדתי לכיוון כביש 65.
- בצמוד לכביש 65 (ק"מ 35.7) פניתי עם הדרך לדרום, לאחר כ- 300 חציתי את הכביש והמשכתי עם הדרך לאורך נחל קשת עד הכניסה לכדורי (ק"מ 36.7). כאן פניתי לצד הכביש למערב ובתחנת הדלק סיימתי את המסלול.
לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps
סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps
לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)
אותי זה עניין
[פרורי מידע – הרחבה בנושא הישוב הצ'רקסי בישראל]
הישובים הצ'רקסיים בארץ :
הכפר כמא יחד עם הכפר ריחניה, הם שני הכפרים הצ'רקסים היחידים שנותרו בארץ, שאר הכפרים שהיו מרוכזים ברמת הגולן, ננטשו במהלך ולאחר כיבוש הרמת במלחמת ששת הימים.
כפר נוסף בשם צ'רקס שהיה ממוקם מדרום לקיבוץ גן שמואל, בצד הדרום מזרחי של מפעלי גרנות נינטש בנסיבות שונות בשנת 1948 בעקבות יתושי המלריה והתפשטות הקדחת הממאירה שהתפשטה בסביבתו, דבר שהוביל להתפוררות הישוב ונטישתו.
הגעתם הצ'רקסיים לאזורנו:
הגעת הצ'רקסיים למזרח התיכון הנה תולדה של המלחמה הקשה שהתחוללה בין הרוסים לצ'רקסיים שהתנגדו להתפשטות האימפריה הרוסית לכיוון הקווקז.
במלחמה זו שהחלה ב- 1763 ונסתיימה ב- 1864 נהרגו ונרצחו כ- 1.5 מיליון צ'רקסיים ומאות אלפים גורשו מארצם.
הפליטים הצ'רקסיים שגורשו, הגלו וברחו, עברו לכיוון האימפריה העות'מאנית שגבלה עם רוסייה מדרום ושם התקבלו ונקלטו ע"י הטורקים.
באותם זמנים היו שתי האימפריות, הרוסית והעות'מנית ביחסי יריבות והלוחמים הצ'רקסיים שנחשבו כלוחמים אמיצים ומנוסים התקבלו בברכה.
הטורקים קלטו את הפליטים, בהמשך עודדו אותם להתיישב באזורי הספר של האימפריה העות'מנית ובכך לחזק את גבולותיה בעיקר באזור הבלקן. כך בעידוד ובשליטת האימפריה העות'מאנית התגלגלו הצ'רקסיים גם למזרח התיכון.
המיעוט הצ'רקסי שהתפזר בארצות שונות נימצא כיום ברובו בתורכיה, והוא מפוזר בין השאר ברוסיה (קהילה גדולה מרוכזת ב- במוסקבה ובסנקט־פטרבורג), בקווקז, עירק, סוריה, ארצות הברית, גרמניה, לוב, אוקראינה, בולגריה, הולנד וירדן. בממלכה האשמאית בירדן תופסים הצ'רקסיים מעמד חשוב בצבא ובמנהל הממלכה.
הצ'רקסיים ברמת הגולן
לאורך תקופות רבות בהיסטוריה התאפיין אזור הגולן כאזור ספר או אזור המצוי תחת מאבקי שלטון.
בתחילת התקופה העות'מנית היה האזור דל ביישובי קבע ונתון תחת שליטתם של שבטים בדויים מקומיים. שבטים אלו שהתקיימו ממרעה שוד וביזה השליטו טרור מקומי, מנעו התיישבות קבע והקשו על קיום סדרי ממשל תקינים באזור.
לקראת הרבע האחרון של המאה ה- 19 נקטו הטורקים ביוזמה מוגברת לשינוי המצב, ובשנת 1878 החל השלטון העות'מני בעידוד התיישבות הצ'רקסית בגולן. שטחים להתיישבות קבע הקצו לצ'רקסיים ומספר ישובים הוקמו.
ההתיישבות הצ'רקסית שהצליחה במאבקה מול הבדווים, דחקה את השבטים המקומיים לשולי הגולן ובאזור החלה משתנה אווירת חוסר המשילות והטרור, לאווירה של רוגע ושליטה.
הבאת הצ'רקסיים לאזור הגולן התרחשה בפרק זמן קצר, ושינוי האווירה האזורית והבטחון עודדו התיישבות חדשה נוספת של אוכלוסיות אחרות באזור.
מכאן ועד מלחמת ששת הימים חל שינוי במבנה ההתיישבות בגולן, התיישבות הקבע הלכה והתפתחה ועשרות רבות של ישובים חדשים הוקמו.
השפעת מילחמת ששת הימים על האזור
בשני הימים האחרונים של מלחמת ששת הימים הפנה צה"ל כוחות לכיבוש רמת הגולן, ובסיום המלחמה כ- 2/3 משטח הרמה הסורית ניכבש.
ערב המלחמה התגוררו בשטח שכבשה ישראל כ- 128,000 תושבים ב- 223 ישובים בניהם העיר קונטרה.
מרבית התושבים שהתגוררו בשטח שכבשה ישראל, כ- 115,000 – 120,000 עזבו את בתיהם.
מיד עם פרוץ המילחמה חזותה של הרמת הגולן הכבושה שונתה,רוב הכפרים נהרסו, ותקופת בנייה של ישובים ישראלים חדשים החלה.
הישובים הצ'רקסיים ברמת הגולן לפני ואחרי מילחמת ששת הימים
| הישובים (מצפון לדרום) | תושבים לפי מפקד האוכלוסין 1960 | הערכת מספר תושבים לפני יוני 1967 | תושבים לפי מפקד צה"ל שנערך אחרי יוני 1967 |
| מנסורה | 955 | 1,191 | 6 |
| קוניטרה | 9,000 | 11,000 | 206 |
| מדאריה | 119 | 148 | 0 |
| צרמניה צרמן | 887 | 1,107 | 0 |
| עין זיוון | 796 | 993 | 0 |
| רויחינה | 377 | 470 | 0 |
| מומסיה | 303 | 378 | 0 |
| ביר אל-עג'ם | 177 | 221 | סוריה |
| בריקה | 932 | 1,163 | סוריה |
| ג'ויזה | 674 | 841 | 0 |
| פזרה | 193 | 241 | 0 |
| חושניה | 1,615 | 2,015 | 0 |
| פחאם | 236 | 294 | 0 |
הישובים צ'רקסיים שהתקיימו עד מלחמת ששת הימים ברמת הגולן, ממוקמים חלקם באזור השליטה הסורית, אך רובם היו ממוקמים באזור אותו כבשה ישראל במלחמת ששת הימים, וברוב חורבות ישובים אלו ניתן לבקר.
קובץ מיקומי הישובים הצ'קסיים ברמת הגולן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
פרטים וקישורים:
מרבית הפרטים מתוך המאמר: המפה היישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים – יגאל קיפניס
קישור לכתבה באתר של גיל חסקין
כתבה מעריב, 18 אוגוסט 1967
כתבה דבר, 8 מאי 1970
