פירורי מידע הרחבה למסלול: סובב ירושלים עם מעבר בקטמון, במושבה הגרמנית ובמושבה היוונית

– גן הפעמון ופעמון הדרור –

לכבודו של יום העצמאות ה- 7 של מדינת ישראל שנחגג ביום 27/4/1955, קיבלה כנסת ישראל מתנה מרשימה וכבדה: פעמון נחושת (943 ק"ג), העתקו של פעמון החרות הממוקם בעיר פילדלפיה במדינת פנסילבניה שבארצות הברית.

כאן צריך להודות שישראל אינה ממש ייחודית בכך שקיבלה מתנה מרשימה זו.
הפעמון האמריקאי המקורי, הניקשר תרבותית והסטורית לעם האמריקאי, הועתק במספר לא קטן של פריטים והעתקים שלו נימצאים בכול אחת ממדינות ארצות הברית, בפוארטו ריקו ובאיי הבתולה, בצרפת, בלגיה, גרמניה, וביפן.

תמונות מטקס מסירת הפעמון לכנסת – יום העצמאות ה- 7 של ישראל (1955)

באותם הימים בה התקבלה המתנה, משכן הכנסת היה בבית פרומין שבמרכז ירושלים (פינת הרחובות המלך ג'ורג' – בארי) ובניין הכנסת הנוכחי עדיין לא ניבנה ולא תוכנן.
עם השנים ולאחר שניבנה המשכן הנוכחי שנחנך בשנת 1966, הוצב הפעמון במתחם הכנסת בגן הקריה.

מיקומו של הפעמון בגן הצדדי, בתוך מתחם הכנסת אליה נדרש אישור כניסה, יצר מצב של חוסר נגישות לציבור בשילוב חוסר עניין בפריט. (מי האיש שיגיע לביקור במשכן הכנסת המפואר וענינו יהיה פעמון נחושת הממוקם בגן?)

על מיקומו הנשכח בגן הצדדי, כתב בשנת 1967 גדעון בר-יוסף (מעובדי משכן הכנסת), מכתב ליושב ראש הכנסת כך:

לכבוד
מר קדיש ללז
יושב ראש הכנסת

אדוני היושב ראש,
אודה לך אם תטה לרגע קט קשב להצעותיו, לא של אדריכל, אלא של איש מן השורה המשתדל (משום-מה) לשמור גם על יופיו החיצוני של משכן הכנסת:-
1) בגן הקריה, רחוק מהמשכן הוחבא לפני שנים אחדות בפינה נידחת "פעמון החרות" שנתרם לכנסת. דומני שהגיע עתה הזמן להעבירו למקום נאה יותר בקרבת הבניין…

קישור למיכתב – PDF

מכתבו הכנה של גדעון בר-יוסף לא יצר הד או גלים, והפעמון נישאר לנוח במקומו.
כך עבר לו הזמן, את יושב ראש הכנסת מר קדיש לוז החליף ראובן ברקת (1969) ואת זה החליף ישראל ישעיהו (1972).

ואז זה הגיע,
ביום 4/5/1975 קיבל יושב ראש הכנסת מר ישראל ישעיהו, מכתב מטדי קולק, ראש עיריית ירושלים המיתולוגי.
במכתבו כותב טדי, על הכוונה להקים גן ציבורי בשם גן הפעמון שיוקדש ליום ההולדת ה-200 של ארה"ב, והוא מבקש שהכנסת תעמיד לרשות העיריה את הפעמון שנימצא בגן הכנסת, וזאת לצורך הצבתו בגן החדש המתוכנן.

ישראל ישעיהו מבין מיד כי להצעה מבורכת זו של ראש העיר אין לסרב, והוא שולח מיד מכתב עם תשובה חיובית, ורק מוסיף בסוף המכתב פיסקה עם בקשה קטנה:

…אשמח אם תימצא צורה מתאימה שתציין כי הפעמון העומד במקום שהועמד "על דעת הכנסת או "ברשות הכנסת", כדי שנצא ידי חובתנו כלפי התורמים שתרמו את הפעמון לכנסת.

שני המיכתבים: בקשתו של טדי קולק, ותשובתו של ישראל ישעיהו

*תודה לארכיון הכנסת על המסמכים והתמונות

פעמון הדרור אכן יצא לחופשי מגן הכנסת למקום בו תוכנן לקום גן הפעמון, וביום 4/7/1976 – יום ההולדת ה- 200 של ארצות הברית, התכנסו מכובדים לטקס ונאומים, אך לסיום בנייתו של הגן הגדול והמרשים ידרשו עוד שנתיים.

וכך אחרי גיוס כספים בארץ ובארה"ב, ביום העצמאות ה- 202 של ארצות הברית 4/7/1978, במעמד נשיא המדינה יצחק נבון, התקיים טקס הפתיחה הסופי של גן הפעמון, ובא לציון גואל.

בגן הרחב ניתן למצוא אמפיתיאטרון קטן מאבן, מרכז החלקה על גלגיליות, סקייטפארק גדול ומרשים (מהגדולים בארץ), גני שעשועים לילדים, מגרשי כדורסל, קטרגל, פינג פונג ומגרשי כדורגל חופים. בנוסף פועל בשטח הגן גם תיאטרון הקרון.

---

---

[קישור למסלול]

---