מסלול קיצי שתוכנן לאופני E-MTB העולה לראש הר תבור, עובר בתצפיות הנהדרות ובכנסייה שעל ההר, ומשלב רחצה בברכה הנהדרת בעין החמישה.
אורך המסלול: 46.4 ק"מ
טיפוס מצטבר: 1019 מ'
נקודת ההתחלה והסוף: רחבת עפר ליד בית ספר שדה – אלון התבור
יום שישי: 18.7.2025
נירכב עם אופני E-MTB
דרכים:
כביש – דרך סלולה – מידרכה: סה"כ כ- 9 ק"מ.
דרך עפר: סה"כ כ- 35 ק"מ.
סינגלים: סה"כ כ- 2.4 ק"מ.
ביקורת ודירוג רוכבים
אם רכבת את המסלול או חלקים ממנו, תוכל/י גם את/ה להוסיף פרטים על מנת שרוכבים אחרים יוכלו להיעזר בכך
עדיין לא נכתבה ביקורת, מוזמנים לכתוב את הראשונה
הוספת ביקורת
אם רכבתם את המסלול או חלקים ממנו, אשמח שתוסיפו ביקורת ומידע, כך תוכלו לעזור לכלל המשתמשים.
הטיפוס על התבור עובר בדרך שחלקה הגדול בחורש לצד עצים גבוהים ודלילים דרכם ניתן לראות את הנוף הנהדר.
בעלייה מספר נקודות תצפית המכסות יחד תצפית נהדרת לכול הכיוונים.
יש תצפית נוספת יפה לדרום, בשביל הפסגה בקטע בו הרכיבה נוחה בין ק"מ 14.4 ועד 15
שעות הפעילות של הכנסייות משתנות: ראשון עד חמישי 8:00 עד 17:00 / שישי 14:00 עד 17:00 / שבת 8:00 עד 12:00. הכניסה בבגדים צנועים – מכנסיים ארוכים וללא כתפיים חשופות.
המסלול בקצרה:
מבית ספר שדה "אלון תבור" דרך נחל השבעה טיפוס לשיבלי, ועלייה על מדרונות התבור לפסגת ההר.
סיור בשביל המקיף את הפסגה, מעבר בין המבנים ובהמשך כניסה לאתר היפה והמטופח של כנסיית ההשתנות.
מההר ירידה דרך דבוריה לבקעת כסולות ולנחל תבור, לצד השדות ירידה לעינות קשיון (נימצא בשיפוץ) ולאחר שטיפת הראש והרטבת החולצה במים הצלולים המשך למזרח בירידה לצד נחל תבור.
בצמוד לנחל קמה טיפוס מתון לצד שטחי המרעה והחקלאות לרחצה והתרעננות בעין החמישה, המשך לצד השדות, חציה של כביש 767, ירידה לצד הכרמים והשדות לצומת כדורי והלאה לרכב וסיום המסלול.
תאור המסלול
- את הרכב חניתי ברחבת עפר הצמודה לבית ספר שדה "אלון תבור", ומשם התחלתי ברכיבה מערבה . בק"מ 0.7 עברתי מחסום עם מעבר צר להולכי רגל, שהיה ומאתגר מעט למעבר עם אופניים. בהמשך, ירדתי בירידה תלולה לשביל 4X4 לאורך נחל השבעה.
- מק"מ 2.4 המשכתי עם מדרכת הבטון שלאורך הנחל ובמפגש עם הכביש בק"מ 2.9 עליתי לעין זעטוטה. כאן במעין ישנה שוקת קטנה עם מים צלולים ונקיים הזורמים מברכה קטנה סגורה בסורג.
כהכנה לעלייה להר תבור, שטפתי את הראש, הרטבתי את החולצה והשרוולים, והמשכתי הלאה. - עם השביל בעלייה תלולה נכנסתי למועצה המקומית הבדואית שיבלי – אם אל גנם (מועצה מקומית המאחדת את שני הכפרים) ודרך רחובות שיבלי יצאתי לדרך הפונה לדרום (ק"מ 4.5).
הדרך המטפסת על מדרונות התבור הופכת בק"מ 5.3 לתלולה, ומאזור ק"מ 5.8 המשך הטיפוס ברובו בשיפועים בינוניים / בינוניים פלוס, שמדי פעם קטע קצר תלול. - במפגש עם הכביש בק"מ 12.8 המשכתי את הטיפוס בכביש, בק"מ 13 עצרתי לתצפית נהדרת למערב ולדרום, והלאה עם הכביש טיפסתי לראש ההר.
בצמוד לחניון הרכבים שבק"מ 14.4 פניתי לדרך לדרום, ועם שביל הפסגה יצאתי לסיבוב המקיף את מתחם הכנסיות. - עד לק"מ 15 דרך/דבל – עם נוף נהדר לדרום, ומכאן סינגל נחמד שתוכנן לצעידה (מידי פעם שיפועים תלולים – מתאים ל- E-MTB). בק"מ 16.3 הדרך מסתימת בחומה, חזרתי לאחור ובירידה תלולה ירדתי עם הסימון השחור. קטע קצר של כ- 10 מ' רגלי בירידה, עוד קטע הליכה דומה בעלייה והתחברתי לכביש (בק"מ 16.6).
- עם הכביש הצר פניתי למזרח, בק"מ 16.7 ישנו שער החוסם את הכניסה לכנסייה ולמנזר האורתודוקסי (היה סגור).
חזרתי לאחור ובק"מ 16.87 עם שביל העפר הפונה לדרום עליתי לביקור בקפלה הקטנה והנעולה שנבנתה מעל מערת מלכי-צדק ( ק"מ 16.95), עם השביל הצר המשכתי למזרח ודרך שער הרוחות (ק"מ 17.2) המשכתי עם הכביש לכיוון כנסיית ההשתנות והמנזר הפרנציסקני. - לצורך הביקור במקום הגעתי מצויד במנעול לאופניים ומכנסיים ארוכים, ולאחר התארגנות נעלתי את האופניים קרוב לשער ונכנסתי לביקור במקום. הכנסייה עצמה הייתה נעולה אך ניתן היה להיכנס למתחם.
- לאחר ביקור במקום ירדתי עם הכביש לדבוריה ודרך רחובות הישוב יצאתי לדרום והתחברתי לדרך שבק"מ 23, מכאן בדרך 4/4 ירדתי לערוץ נחל תבור (ק"מ 25.2) ולצד הנחל המשכתי למזרח.
באזור ק"מ 27 מבוצעות עבודות הרחבה לכביש הכניסה לדבוריה, המשכתי בשביל במקביל לכביש עד לאזור בו ניתן היה לחצות למזרח והמשכתי בדרך ממזרח לכביש (ק"מ 27.6). - בק"מ 27.9 התחברתי לשביל שלצד הנחל, על הגשרון חציתי את הנחל לדרום ובגשר שתחת כביש 65 חציתי את הכביש.
כאן בכביש 65 מתבצעות עבודות הרחבה ובקטע זה של המסלול מומלץ לרדת לצד כביש דבוריה (7266) לצומת עם כביש 65, לפנות לכיוון כפר תבור ולהתחבר בהמשך בהתאם למצב העבודות בשטח, לדרך שלצד נחל תבור. - עד ק"מ 28.8 עקפתי את עבודות הפיתוח של הכביש, ומכאן בשביל המתוכנן המשכתי את הרכיבה לעינות קשיון.
כאן במעיין אכזבה. המעיין ניסתם בבולדרים, ובהתאם למה שמצאתי ברשת (לאחר הטיול) מדובר ככול הנראה במהלך לשיקום כללי ואקולוגי של המעיין והאזור.
נישאר לקוות שהתוצאה תהיה טובה, בתקווה שבתכנון ישנה נקודה לרחצה והתרעננות, ושהמקום יישאר מתוחזק שמור ונקי. - שטפתי את הראש, הרטבתי חולצה במי המעיין הצלולים וחזרתי לאחור. עם המדרכה הישנה שלאורך נחל תבור ירדתי במקביל לנחל , בק"מ 32.3 המשכתי בדרך העפר בצד הדרומי של הנחל. במפגש עם הכביש (ק"מ 33.7) פניתי לצפון ומיד אחרי זה המשכתי בדרך במקביל לנחל תבור בצדו הצפוני.
- בק"מ 34.8 עם הדרך עזבתי את נחל תבור, במפגש עם כביש הגישה לכפר קיש פניתי למערב ולאחר 100 מ' עזבתי את הכביש והמשכתי בדרך המקבילה לנחל קמה בעלייה מתונה. בק"מ 38.2 עברתי שער מרעה ראשון, בק"מ 39.9 שער נוסף, עוד שער בק"מ 40.2 ובק"מ 40.5 חציתי על האבנים את הנחל הזורם עברתי שער נוסף ועם הדרך המשכתי לבריכת מעיין החמישה הנהדרת.
- במהלך חורף 2024 בריכת המעיין כוסתה בסחף אדמה ובפעם האחרונה שביקרתי במקום (אפריל 2024) הברכה כלל לא נראתה. מאז המקום שוקם והברכה חזרה להיות יפה צלולה ומזמינה. לאחר רחצה והתרעננות המשכתי בטיפוס בין שטחי החקלאות, עברתי במקביל לכביש 767 ובק"מ 43.5 חציתי את הכביש וירדתי בין הכרמים והשדות לכיוון כביש 65.
- בק"מ 45.7 עברתי באזור עבודות ההרחבה של הכביש, חציתי את הכביש (ק"מ 45.9), המשכתי לדרום ולאחר כ- 100 מ' פניתי לכיוון בית ספר כדורי והמרכז האזורי לסיום המסלול.
הערות ואזהרות
- המסלולים מוצגים כפי שבוצעו בפועל (ללא תיקונים וללא שינויים).
- ישנם מסלולים בהם אני מגיע לקטעים לא רכיבים בהם יש לרדת מהאופניים ולגלגל את האופניים ברגל, וכן ישנם מסלולים בהם המעברים מורכבים, ויש צורך להרים את האופניים על הכתף.
- בחלק מהמסלולים נדרש לעיתים לעבור גדרות.
- ישנם מסלולים העוברים באזורי שטחי אש ובשמורות טבע, בהם קיימת מיגבלות כניסה.
- בעלי האתר אינם אחראים בשום מקרה ואופן לשימוש שנעשה במידע המצוי באתר. ואינם אחראים בשום מקרה ואופן לשימוש שיעשה המשתמש ו/או צד ג' כלשהו במסלולים המוצעים באתר.
לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps
סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps
לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)

אותי זה עניין
[פרורי מידע – הרחבה בנושא שרידי הביצורים על הר תבור]
הביצורים על תבור
על ההר בקצרה
הר תבור הוא אחד ההרים המרשימים בארצנו אל אף שאינו גבוה במיוחד. צורתו יוצאת הדופן מעל העמק והיותו מנותק מההרים סביבו נותנים לו הדר ורושם מיוחד.
להר חשיבות במסורת היהודית הנוצרית והמוסלמית כאחת, כיום על פסגתו ההר אתר נוצרי הכולל כנסיות ומנזרים.
מתחם הכנסיות בפסגת ההר מחולקת לשני חלקים ובניהם מפריד קיר גבוה. החלק הצפוני של המתחם שייך לכנסיה ולנזירים היוונים אורתודוקסים והחלק הדרומי (העיקרי) נימצא ברשות הנזירים והכנסייה הפרנציסקנית.

עורך/כים: אלי שילר
עמוד 65
ממצאים היסטוריים על ההר (1)
אף כי נמצאו על ההר שרידים פרהיסטוריים, המקום לא היה מיושב ברציפות במרבית התקופות ההיסטוריות. עם זאת, נשתמרה להר לאורך הדורות חשיבות צבאית ודתית.
מן השרידים שנותרו על ההר עולה כי רב בו הנסתר על הגלוי. רוב השרידי הנם של כנסיות וביצורים מוסלמיים.
במהלך השנים עבר ההר מיד ליד מספר פעמים, ולעיתים קרובות עשו הכובשים החדשים שימוש משני בשרידים שהותירו קודמיהם. כך, בין המבנים הצלבניים נמצאו שרידים מוסלמיים, והביצורים המוסלמיים נבנו בחלקם מאבני מבנים נוצריים.
על אף שכמה מטובי החוקרים של המאה הקודמת חקרו את האתר, נראה כי לא הצליחו להאיר באור ברור ומדויק את צפונות ההר.
אב המנזר ב . מייסטרמן, שערך מחקר מקיף ביותר במקום ב- 1897 כתב כך:
"שרידי הר תבור מביכים את החוקר . מאז שהם נחשפו לפני כארבעים שנה , אף ארכיאולוג לא ניסה להתמודד עם הגדרת מהות הממצאים, מקורם ואופיים"
ממצאי הביצורים שעל ההר (2)
הביצורים שבראש הר תבור נמנים עם השרידים הבולטים ביותר באתר. שרידים אלו שייכים למבצר רב־עוצמה שהוקם על־ידי המוסלמים (האיובים) בשנת 1212. המבצר נחשב לאחד ממתחמי הביצורים הגדולים והמרשימים ביותר שהוקמו בידי מוסלמים במזרח.
כיום, לאחר שהביצורים נהרסו, קשה לשחזר את עוצמתם האמיתית, שכן המקום נהרס בכוונת-תחילה על ידי המוסלמים עצמם בשנים 1217–1218.
בנוסף, ההרס נמשך גם בתקופה החדשה עם בניית הכנסיות הנוכחיות על ההר, שבמהלכה נעשה שימוש באבני הביצורים לצורך בנייה.

עורך/כים: אלי שילר
עמוד 54-55

עורך/כים: אלי שילר
עמוד 54-55

בניית המבצר המוסלמי והריסתו (2)
בתחילת המאה ה-13 התרחש מאבק משמעותי בין הצלבנים למוסלמים (האיובים) על השליטה בארץ. מאבק זה היה מלווה במשך הזמן בקרבות, הסכמי שליטה ומדי פעם גם בהפרות מקומיות של ההסכמים. בתקופה זו הייתה עכו עיר נמל חשובה ביותר, שהיוותה את מרכז ממלכת הצלבנים בארץ.
כיבוש עכו במהלך תקופת המאבקים היה לדעת המוסלמים, דרך שבה ניתן היה להכניע את הצלבנים. בהתאם לכך, הופנו מאמציהם לעיר.
על מנת ליצור בסיס וראש גשר להתקפה המתוכננת על עכו, בנה שליט המוסלמים באזור, אל-מלכ אל-עאדל (אחיו של צלאח א-דין), מבצר אדיר בראש הר תבור. אופיו התלול של ההר איפשר בניית מבצר שבו יכלו כוחות קטנים יחסית להחזיק, וכן ניתן היה לרכז בו אספקה, תחמושת וכוחות צבא שיכלו להסתער על עכו ולכבשה. מלאכת הבנייה החלה בשנים 1211–1212, ובתוך מספר שנים עמדו הביצורים העיקריים על תילם.
הצלבנים, שלא יכלו להשלים עם קיומו של המבצר, יצאו בעידוד האפיפיור למסע הצלב החמישי.
ב-3 בדצמבר 1217 תקף הצבא הצלבני, שמנה כ-15,000 חיילים, את ההר. בראש הצבא עמד המלך ז'אן דה-בריין, ועמו דוכס אוסטריה לאופולד החמישי ומפקדי המסדרים הצבאיים.
קרבתו של הר תבור לעכו וריחוקו מדמשק נתנו עדיפות לצבאות הצלבנים. אך הצלבנים, שלא הביאו איתם כלי מצור, סולמות ומכונות פריצה (אולי משום שלא העריכו כראוי את חוזקו של המבצר, שנבנה בתוך חמש שנים בלבד), נכשלו בהתקפה הראשונה. לאחר מספר ימים ניסו להסתער בשנית, אך נכשלו גם בפעם זו. לאחר 17 ימי מצור, החליטו הצלבנים לחזור לעכו ולחשב את צעדיהם מחדש.
בעקבות הקרבות, הבין שליט המוסלמים, אל-מלכ אל-עאדל, את הקושי הרב שבהחזקת מבצר תבור – הן בשל קרבתו למרכז ההתיישבות הצלבנית והן בשל ריחוקו ממרכז שליטתו בצפון הארץ. לכן פנה אל בנו, אל-מעט'ם עיסא (A) (בונה המצודה ומחזיק המקום), וביקש ממנו לנטוש את ההר.
על פי הערכתו של אל-עאדל, נוכחותם של המוסלמים בתבור הייתה אחד הגורמים המרכזיים לחידוש המלחמה מצד הצלבנים. הוא קיווה כי נטישת המקום תרצה את הצלבנים ותסייע לו בהשגת הסכם שלום עמם – דבר שאליו שאף עוד לפני בניית המצודה.
עם זאת, קשה היה לאל-מעט'ם עיסא למלא אחר בקשת אביו. למעשה, הוא היה מי שבנה את המבצר, המקום היה חלק מנכסיו, ויכולת ההגנה המרשימה של המצודה הפכה אותה לסמל וכבשה לו כבוד רב.
לפני עזיבתו את המקום, ובעצת אביו, החליט אל-מעט'ם עיסא לאמץ מדיניות אופיינית לשלטון האיובי, שהייתה בשימוש גם במקומות אחרים בשליטתם – מדיניות האדמה החרבה.
הוא החליט להרוס את המבצר, ולא לאפשר לצלבנים להשתמש בו. בין השנים 1217–1218 השקיעו המוסלמים משאבים רבים והרסו את המקום כליל.
(A)
בעת שילטונו של הסולטן אל-מלכ אל-עאדל על הממלכה המוסלמית נעזר הסולטן בארבעת בניו שמונו לעמוד בראש מחוזות הממלכה.
את אל-מלכ אל-מעט'ם מינה ב- 1207 למושלה של דמשק, את בנו השני אל-מלכ אל-כאמל למושלה של מצרים, ושני אחים נוספים שהיו פחות בולטים באישיותם קיבלו תחת שליטתם אזורים קטנים יותר. אל-אשראף קיבל את ג'זירה, ועבד אל עזיז עות'מאן קיבל את הבניאס (3).
שרידי ביצורים מהמרד הגדול (4)
בימי המרד הגדול כהכנה למרד, ביצר יוסף בן מתתיהו גם את הר תבור. על פי עדותו, חומה נבנתה תוך 40 יום בלבד (חומה באורך של כ-3 קילומטרים).
אורכה של החומה ושטחו הנרחב של המבצר – הכולל גם בורות מים ומאגרים גדולים – עשויים להעיד כי הביצורים הוקמו על גבי תשתית קודמת, ששופצה או הורחבה.
מהביצורים הללו נותרו בשטח שרידים מעטים וצנועים, שטרם זכו למחקר יסודי.
בתרשים המצורף מוצג תוואי החומה מתקופת המרד, כפי ששורטט בשנת 1897 על ידי הנזיר הפרנציסקאני ב' מייסטרמן.
במרכז התרשים מודגש מתחם הביצורים המוסלמיים – שבו שוכן כיום מתחם הכנסיות – ובקו דק מופיע תוואי החומה שיוחסה ליוסף בן מתתיהו.

עורך/כים: אלי שילר
עמוד: 78
קישורים
- אלי שילר – מתוך הספר קרדום: דו ירחון לידיעת הארץ – הר תבור וסביבתו 1982 – סקירה כללית (עמוד 7 – 11)
- מאיר בן דוב – מתוך הספר קרדום: דו ירחון לידיעת הארץ – הר תבור וסביבתו 1982 – ביצורי הר תבור (עמוד 56 – 58)
- ויקיפדיה – אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא
- אילן זהרני – מתוך הספר קרדום: דו ירחון לידיעת הארץ – הר תבור וסביבתו 1982 – ביצורי הר תבור (עמוד 77 – 78)
המבנים העיקריים שעל ההר כיום
שער הרוחות, או שער דמשק

זהו שער הכניסה למתחם. השער שוקם ונבנה מחדש ב- 1897 ע"י הפרנציסקאנים אשר השתמשו בחלק משרידיו הקדומים לשחזורו. הם העניקו לו חזות של שער קדום בעזרת חרירי ירי ושינות בקצהו העליון. בעבר, בזמן הקצר בו המצודה היתה בנויה, הגישה לשער המקורי היתה בגשר שעבר מעל החפיר.
בשער היתה קבועה כתובת ערבית , השמורה כיום בכנסית אליהו היוונית אורתודוכסית בה נכתב כך:
" בשם האל החנון והרחום, אלה שהקדישו את ממונם למען אללה ..ציווה להקים מגדל מבורך אדוננו הסולטאן אל מאלכ אל-מועטים עיסא בן אל מאלכ אל-עאדל אבו בקר בן איוב , העבודה החלה … (ב- 5 למוחראם) בשנת 610, תחת פיקוחו של משרתו העלוב (של האל הרחום) לולו אל מועזמי (27 במאי 1213)"

עורך/כים: אלי שילר
עמוד: 59
מכתובת זו ומכתובות אחרות שנמצאו על התבור , החוקרים למדים שהמצודה נבנתה בפקודתו של אל מלאך אל-מועטים עיסא בנו של הסולטאן אל מאלכ אל-עאדל , שליט דמשק וסוריה (3).
כנסיית ההשתנות הקתולית:

כנסית ההשתנות הנוכחית הנחשבת מהיפות בכנסייות הארץ היא המבנה המרשים והגדול שבמזרח ההר. הכנסייה הוקמה ע"י הפרנציסקאנים בשנים 1924 – 1919 לפי תכנתו של האדריכל הידוע והמפורסם אנטוניו ברלוצי.
(כאן לא הרחבתי על הכנסייה אך למתעניינים ניתן למצא פרטים רבים ברשת)
המינזר הפרנצ'סקני


מבנה המאורך המאגד מספר מבנים הממוקם בין שער הכניסה למתחם הקתולי (שער מתכת) וכנסיית ההשתנות (מדרום לשביל הכניסה).
המנזר הוקם לראשונה ב- 1873 והמנזר הנוכחי בשנת – 1888. המקום כולל מתחם מגורים לנזירים, אכסניה, חדר אוכל גדול ומטבח.
הכנסייה ע"ש סט . אליאס / כנסיית אליהו הנביא והמנזר היווני אורתודוקסי

כנסייה זו הוקמה במחצית המאה ה-19 והמנזר שלידה במאה ה- 18
(מעט מאוד פרטים מצאתי על הכנסייה)
קפלת "מערת מלכי צדק"

קפלה קטנה ונעולה הנמצאת כ- 100 מ' מצפון לשער הרוח (ליד המגדל הצפוני-מערבי של החומה). הקפלה שנבנתה מעל מערה, שוקמה ב- 1974.
קפלה "הירידה מההר" ("דסנטיבוס" ) / קפלת "לא תגידו לאיש"

קפלה קטנה וצנועה הנמצאת במרחק של כ- 300 מ' משער הרוח, מימין לדרך המוליכה מהשער לכיוון כנסיית ההשתנות. הקפלה מנציחה את הוראת ישו לשליחים בעת ירידתם מההר, שלא לגלות לאיש את אשר ראו.
המבנה ששוקם ע"י ברלוצי בשנים 1921 – 1924.


















