על מגדל התצפית הבריטי הצופה לים ועל הצוללת 'שירה'

פירורי מידע הרחבה למסלול: בעכו ובסינגל יער אחיהוד

המגדל העומד מול הים ממערב לבוסתן הגליל אינו מבנה מרשים במיוחד, אך מאחורי המגדל עומד סיפור מרתק על מלחמה וצוללות, ועל מערכת גילוי בריטית שהביאה להטבעת הצוללת 'שירה'.

הקדמה

הצוללת יחד עם הטנק והמטוס היו מהחידושים המהפכניים שהביאה עימה מלחמת העולם הראשונה לשדה הקרב (1914-1918).

בתחילת המלחמה נחשבה הצוללת עדיין ככלי שיט שתועלתו מוטלת בספק. אך בהמשך עם הזמן, הצליחו הצוללות הגרמניות שהיו גורם משני ונחות בתחילת המלחמה, לגרום נזקים משמעותיים מאוד לאויב, שעיקרם שיבוש ופגיעה בקווי האספקה הכלכליים של האימפריה הבריטית^1,2.

הבריטים שלא הצליחו להתמודד עם אתגר הצוללות, החלו במחקר ופתוח של מספר אמצעים ושיטות לגילוי וללחימה בצוללות².

הגנת הנמלים הבריטיים בשנים שליפני מלחמת העולם השנייה ובמלחמה עצמה

המחקר והפיתוח של המערכות הנייחות לגילוי הצוללות שנימשך גם לאחר מלחמת העולם הראשונה, התמקד והתבססו על שתי טכנולוגיות² עיקריות:

• שימוש במכשירים אקוסטיים תת־ימיים – קולטי רעשים:
  מערכות הידרופוניות (Asdic) גרסה של המכשירים הידועים כיום כסונאר: יצירת רעש אקטיבי-קצר, ומדידת דפוס הרעש החוזר. הרעש החוזר הנמדד במקלטי האזנה, שונה בדפוסו אם פוגע בכלי השיט באזור המדידה.

• לולאות החיווי נגד צוללות:
  מערכות כבלים תת־ימיים, הקולטים שינויים חשמליים שנוצרו בהשראה האלקטרומגנטית כאשר כלי שיט חלף מעל לכבלים שהונחו על קרקעית הים².

מערכת לולאות לגילוי צוללות (שרטוט: Walding Richard)

שתי מערכות אלו, יחד עם מוקשים ימיים, עמדות תצפית, ספינות שטח – מצוידות בנשק נגד צוללות, מטוסי תקיפה וסוללות תותחים על חוף, היוו את מערכי ההגנה בנמלים הבריטיים.

עם התקדמות הניסויים ופיתוח מערכות ההגנה, חולקו הנמלים ברחבי האימפריה הבריטית משנת 1929 לשלוש רמות² כוננות: נמלים שהוחלט להתקין ולהפעיל בהם מערכות הגנה באופן מיידי; נמלים בכוננות בינונית בהם ניתן היה להתקין ולהפעיל את המערכות תוך מספר ימים ,נמלים שלהם תכנית הגנה, אך מערכות ההגנה שלהם תהיינה מאוחסנות במחסנים.

עקרון הפעלת מערך ההגנה:

כאשר התקבלה התראה במערכת לולאת החיווי האלקטרומגנטית, נדרשו התצפיתנים שעל החוף לבדוק אם מעל ללולאה עוברת ספינה, במידה ולא – משמעות הדבר שהחווי מגיע מכלי שיט שאינו על פני המים, ובמילים אחרות: צוללת אויב חדרה לנמל
(צוללות ידידותית תמיד נכנסת לנמל על פני המים).

בשלב זה מערך ההגנה נדרש לעבור מהגנה למתקפה – ספינות מצוידות בנשק נגד צוללות תצא לאתר את הצוללת ולתקוף אותה בפצצות עומק, וצוללת שאולצה לעלות אל פני המים תותקף מיידית בירי מתותחי החוף, מספינות, או ממטוסי תקיפה.

מערכת לולאות החיווי וההגנה נגד צוללו במפרץ חיפה

בשנת 1929 החלו הבריטים בבניית נמל חיפה. ההחלטה על בניית נמל מודרני בחיפה הגיע בעקבות הצורך בנמל שישרת את הצרכים הצבאיים והאסטרטגיים של האימפריה הבריטית.
עם הפעלת הנמל בשנת  1933, סווג הנמל ברמות כוננות הגנה ג'. בהתאם לכך אוחסן ציוד ההגנה של הנמל ( לצורך גילוי צוללות,) במחסנים במלטה.

עם התפתחות המאבקים הימיים בין הבריטים לאיטלקים על השליטה בים התיכון, מיגנו הבריטים בהדרגה את נמליהם, ומיגון הנמלים אלכסנדריה, גיברלטר מלטה, וחיפה הושלם רק במהלך מלחמת העולם השנייה.

מועד פריסת הכבלים והשלמת המערכת במפרץ חיפה אינה ידועה, אך בהתאם לממצאים התת־ימיים שהתגלו, השלמת המערכת בוצעה בין 1940 – שנת יצור כבלי המערכת (ראה תמונה), ובין 1942 – שנה בה הוטבע הצוללת האיטלקית 'שירה', צוללת שנתגלתה בעזרת מערכת לולאות החיווי.

פריסת מערכת ההגנה בנמל חיפה בהתאם לממצאים שנתגלו

מערכת לולאות החיווי במפרץ חיפה לא נמצאה בשלמותה, אך בהתאם למיקומים בהם נמצאו כבלי המערכת וחלקיה, ובהתאם לידע על פרטי מבנה מערכי הגנה אחרים בעולם, ניתן להבין את צורת פריסת המערכת.

מיקום מערכות האיתור במיפרץ חיפה [ממצאים – בקו רצוף / שחזור – בקו מקווקו]
(שרטוט: אהוד גלילי)

*הידרופון – מיקרופון תת ימי.

אל אף שסביר להניח כי הבריטים תיעדו בצורה כלשהי את מערכות ההגנה בחיפה, שנפרסו כנראה בחופזה, לא נמצאו עד היום מסמכים, מפות, או תיעוד אחר הנוגע לכך והפרטים הידועים כיום הם פרי חקר ואיסוף מידע שבוצע ע"י מספר חוקרים ביניהם אהוד גלילי, פביו רוברטי, ריצ'רד וולדינג, שחף גלילי וברוך רוזן (כותבי המאמר בנושא, בכתב העת קתדרה).
אולי בעתיד יתגלו או יפורסמו פרטים נוספים.

אהוד גלילי עם דוגמית של כבל הלולאה מאזור בוסתן הגליל "1989"

סימן היצרן ושנת היצור, מודפס לכל אורך הכבל על סרט בד הכרוך על ליבת הכבלים
כפי שנימצא בבדיקות חקר הכבל.

מאבקי שליטה בים התיכון וכוח הקומנדו האיטלקי

רקע כללי

בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה הגדילה איטליה את הצי הימי כדי להצליח להתמודד עם הצי הבריטי בים התיכון,
(צי שבתחילת מלחמה העולם השנייה היה הגדול בעולם).

האיטלקים והבריטים שנאבקו על השליטה וחופש התנועה בים התיכון, ראו בחופש זה מרכיב אסטרטגי משמעותי כתנאי לביטחונן ולשגשוגן.

עם הצטרפותה של איטליה למערכה במלחמת העולם השנייה, היה הצי הימי האיטלקי צי רב עוצמה, רביעי בגודלו בעולם. אך בים התיכון עליונותם של הבריטים נמשכה וזאת מכמה סיבות, שהעיקרות בהם:

1. שימוש במערכות מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק) שהבריטים הצליחו לפתח.
   לעיתים היה העימות בין הבריטים לאיטלקים דומה לעימות בין : רואה – לעיוור
2. נושאות מטוסים בריטיות.
   מערך זה של נושאות המטוסים, אפשר לבריטים שילוב של כוח ימי עם כוח אווירי משמעותי, כשבין שני הכוחות תקשורת טובה ותאום.
3. הבריטים עשו שימוש במערכות איסוף וניתוח מידע מתקדמות, כולל אמצעים לשבירת הצפנה, דבר שהיה חסר ולא מפותח בצבא האיטלקי.

מעל פני המים עליונותם של הבריטים נשארה, אך מתחת לפני הים היו האיטלקים יצירתיים ונועזים.

חלוצים בלוחמה זעירה תת ימית

האיטלקים היו חלוצים בהפעלת לוחמה תת ימית זעירה בה פעלו צוללנים בודדים וקבוצות צוללים קטנות.
יחידת הקומנדו שהוקמה ועסקה בכך הייתה השייטת העשירית הקלה (Decima Flottiglia MAS) ובמהלך מלחמת העולם השנייה השתתפה היחידה בפשיטות נועזות רבות בסביבת הים התיכון.

אנשי היחידה פיתחו ציוד ושיטות לוחמה חדשניות שכללו שימוש בסירות נפץ מהירות, כלי טורפדו מאוישים שכונו "חזירים", וצוללנים. במהלך המלחמה השמידו או פגעו אנשי היחידה ב- 5 ספינות מלחמה, ו- 20 אוניות סוחר של כוחות בעלות הברית.

כוח זה של השייטת העשירית, השפיע על שיקולי מערך הצי הבריטי וגרם לנזקים ישירים ועקיפים לצי ולאונייות הסוחר .

אחד הפיתוחים המשמעותיים אותם קידמו ושכללו אנשי השייטת העשירית, היו מכשירי טורפדו קטנים, מונעים חשמלית ונהוגים בידי צוללנים. מכשירים אלו כונו בשפת הצוותים האיטלקיים, "חזירים".

חלקו הקדמי של "החזיר" היה ראש נפץ גדול ונתיק. בהגעת אנשי הקומנדו תחת אוניית אויב, היו הצוללנים מצמדים את ראש החזיר" לאונייה ומתרחקים מהמקום לפני הפיצוץ.

הצוללת שירה

הצוללת 'שירה' שהייתה מדגם (Series 600 Class Adua), נכנסה לשירות ב- 1938. כעבור שנתיים בוצעו בצוללת מספר שיפורים על מנת לאפשר ולהתקין על גבי הצוללת 3 מיכלים לנשיאת "החזירים"  (טורפדו מאויש) לשימושם של אנשי השייטת העשירית הקלה.

צילום לפני התקנת 3 מיכלי "החזירים" שבוצע בקיץ 1940 

הצוללת 'גונדר' – Gondar, דגם זהה לצוללת 'שירה' – (Series 600 Class Adua)
תמונה לאחר התקנת 3 מיכלי "חזירים" (שניים מלפנים ואחד מאחור, בדומה להתקנה על הצוללת 'שירה')

מיכל נשיאת ה"חזירים" שנמצא בין שרידי הצוללת "שירה" במפרץ חיפה.
מוצג כיום ב"מוזיאון הכוחות המיוחדים של הצי האיטלקי" בלה ספציה

פעילותה של הצוללת 'שירה'

לאורך המלחמה פעלה 'שירה' רבות בסביבת הים התיכון. יחד עם אנשי הקומנדו ששוגרו ממנה גרמה הצוללת לנזקים משמעותיים לכלי הצי הבריטי ולכוחות בעלות הברית.

כלי השייט בהם פגעה 'שירה' במלחמת העולם השנייה:

10 ביולי 1940, צפונית לסרדיניה.

'שירה' הצליחה להטביעה את אוניית המשא הצרפתית – [SS Cheik] באמצעות טורפדו.

20 בספטמבר 1941 בנמל גיברלטר.

'שירה' שיגרה צולללנים שהצליחו להטביע שתי מכליות בריטיות , את ה-[Fiona Shell]   ואת ה- [Denbydale].
כמו כן הצליחו הצוללנים להטביע גם את ספינת הסוחר [Durham].

19 בדצמבר 1941 נמל אלכסנדריה

הפעולה המפורסמת ביותר של הצוללת'שירה' הייתה הפשיטה על נמל אלכסנדריה.
הנמל שהיה נחשב לאחד הנמלים הבטוחים ביותר לכלי השיט של בעלות הברית, היה מוגן על ידי מוקשים ימיים, לולאות חיווי והידרופונים לגילוי צוללות, מחסומי רשת ומוצבי תצפית.

עם הגעת 'שירה' לאלכסנדריה ב-19 בדצמבר, שיגרה הצוללת 6 לוחמי קומנדו על שלושה "חזירים", שהצליחו לחדור לנמל, להטביע את אוניות המערכה [Queen Elizabeth] ואת אוניית המערכה [HMS Valiant] , להסב נזק למשחתת [ HMS Jervis], ונזק נוסף למכלית נורווגית בשם [Sagona].

ששת לוחמי הקומנדו נתפסו במהלך הפשיטה לפני התפוצצות המטענים. הלוחמים התריעו בפני האנגלים על הפיצוצים הצפויים ובזכות המידע פונו במהרה הלוחמים מהספינות, ופגיעה בחיי אדם נחסכה.

ניסיון הפשיטה על נמל חיפה – הקרב האחרון של 'שירה'

הצוללת 'שירה' ולוחמי הקומנדו, בימים שלפני הפשיטה

סופה של הצוללת 'שירה' היה במידה רבה מלכודת מודיעינית. הבריטים שעשו שימוש נרחב ויעיל במערכות איסוף וניתוח מידע , קיבלו מספר רמזים על הפשיטה המתוכננת ועקבו אחרי פעילותם של האיטלקים.

ביום 27 ביולי 1942 יצאה שירה לפשיטה המתוכננת בנמל חיפה. היא יצאה מנמל לה ספציה והגיעה ללורוס ב- 2 באוגוסט.

ב- 4 באוגוסט, הגיעו חלק מצוות צוללני הקומנדו לאי רודוס, לפגישת עם קצין הקישור (כנראה ללימוד ותאום אחרון).
[קצין הקישור – קפיטנו די קורבטה – מקס קנדיאני  Max Corvetta di Capitano Candiani ]

ב – 5 באוגוסט הגיעו כול 11 הצוללנים הלוחמים ללורוס, שם נפגשו עם צוות שייטי הצוללת 'שירה' שהמתין להם, ולמחרת יצאה 'שירה' כמתוכנן לכיוון נמל חיפה.

הבריטים בעקבות הצוללת 'שירה'

הטסת הצוללנים האיטלקיים לפני פשיטה מתוכננת לקיצור זמן ההפלגה, הייתה פעולה שנועדה לצמצם את שחיקתם של הצוללנים והיא חזרה על עצמה במספר פעולות ומבצעים.

המודיעין הבריטי שיירטו ביום ה- 26 ו- 27 ליולי 1942 שדר של הצי האיטלקי, עם בקשות מחיל האוויר הגרמני להטיס מש"קים ומספר קצינים, הבין שהפעם מדובר כנראה בהכנות לפשיטה תת ימית, ובהתנהלות דומה לזו שהתרחשה כ- שלושה חודשים קודם לכן.
(שדר דומה בוצע לפני ניסיון תקיפה בנמל אלכסנדריה, במבצע 4GA).

ב -8 וב- 9 באוגוסט יירטו הבריטים שני שידורים של חיל האוויר הגרמני בהם דווח על מצב כלי השיט העוגנים בנמל בחיפה, ובנוסף נאמר בשידורים, כי לא יתבצעו גיחות נוספות.
על סמך שדרים אלו שיערו הבריטים כי התקיפה עתידה להתבצע בנמל חיפה.

ב- 9 באוגוסט בשעה 02:00 איתר מטוס ימי צוללת מדרום־מזרח לקפריסין שהיא שטה בכיוון דרום, למחרת אותרה הצוללת שוב על ידי מטוס בשעה 11:15 באזור נהריה ובהמשך אבד קשר העין עם הצוללת. (יש להניח כי בשלב זה הצוללת ירדה אל מתחת למים).

בשלב זה החל מרדף אחרי הצוללת, משחתות בריטיות וספינות סיור יצאו לחפש את הצוללת וביניהם גם ספינת 'אייזליי'  HMT Islay – (ספינה דייג שהוסבה לציידת צוללות).

שהתקרבה 'שירה' לנמל חיפה אותרה הצוללת ממערב למושב בוסתן הגליל, כנראה על ידי לולאת החיווי התת-מימית, ובשעה 15:09 קיבלה סוללת התותחים בסטלה מאריס הוראה להתכונן לירי. (ההשערה היא כי הוראה זו הגיע בעקבות ההתראה מלולאת החיווי).

בשעה 15:30 לאחר שזיהו שייטי 'אייזליי' את הצוללת, החלה הספינה להטיל פצצות עומק, דבר שגרם כנראה לפגיעה בצוללת וחייב אותה לעלות לפני המים.

ב-  15:40 נצפתה הצוללת על פני המים, עשר דקות לאחר מכן קיבלה סוללת התותחים בסטלה מריס אישור והחלה בירי קצר שנימשך 4 דקות.

כך בשעה 15:54 סיימה 'שירה' את הקרב האחרון והחלה לשקוע, ובשעה 16:10 נעלמה למצולות יחד עם 53 לוחמיה.

כאן לא הסתימה סופית סיפורה של הצוללת, על המשך הפרשה ופרטים רבים אחרים בנושא, ניתן למצא כתבה בירחון קתדרה

קישורים:

1. ויקיפדיה – מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה
2. ויקיפדיה – השיטת העשירית הקלה
3. ויקיפדיה – צוללת "חזיר"
4. קתדרה , 155 ניסן תשע"ה – כתבה עם פרטים רבים בנושא
5. סרטון בו ניתן לראות את פעילות הצוללנים על "החזיר"
6. נמל חיפה בימי המנדט הבריטי – מצגת (תמונות והסברים)
7. פיתוח מערכת לולאת החיווי במלחמת העולם הראשונה וצורת פריסתה (כאן באתר – בעבודה)

הצוללת 'שירה' קישורים נוספים :

כתבה בירחון קתדרה – בכתבה חומר רב בנושא וכן ניתן
הצוללת שירה ויקיפדיה
על הצוללת שירה – בהרצאה של דר' אהוד גלילי
על הצוללת שירה – רקע והסטוריה מפי ניר מאור מנהל מוזאון חיל הים
הצוללת שירה באתר הצלילה פוצקר

משימתה האחרונה של הצוללת שירה

את סיפור הצוללת מספר רן לוי בצורה מעולה בפודקאסט – "עושים היסטוריה"
בפודקאסט ובקישורים המצורפים למטה, תוכלו לשמוע על הצוללת 'שירה', על לוחמי שייטת איטלקים ואת סיפורם של צוללנים ישראלים שמצאו ממצאים מפתיעים כעבור שנים כאשר צללו במפרץ חיפה ונכנסו לתוך הצוללת השוכבת על קרקעית הים.

חלק א'

חלק ב'

[קישור למסלול]