שימוש במפות היסטוריות בתיכנוני מסלול
לא פעם בתכנוני המסלולים אני נעזר במפות היסטוריות, לפעמים כעזרה לצורך מציאת חורבות כפר, כביש או דרך ישנה, לעיתים למציאת נקודת טריג ולפעמים סתם מתוך סקרנות.
שני האתרים israelhiking ועמוד ענן, מאפשרים הצגת מסלול על גבי מפות היסטוריות.
מפה היסטורית בעמוד ענן
בעמוד ענן כחלק מסט המפות אותם ניתן להציג (כפתורי בחירה בעמוד הראשי של האתר) ניתן להוסיף את המפה PEF 1880 .
מפות היסטוריות ב- Israelhiking
ב- Israelhiking קימות מספר מפות אותם ניתן להוסיף, אך הוספתם מעט מוסתרת בעומק כלי העבודה של האתר.
המפות ההיסטוריות אותן ניתן להוסיף:
- מפת ז'קוטן הצרפתית משנת 1818 – 1:100,000, התאמה חלקית
- מפת PEF הבריטית משנות ה-70 של המאה ה-19 – 1:63,360
- מפת הנגב של ניוקומב משנת 1914 – 1:125,000
- מפה מנדטורית משנות ה־40 – 1:20,000, ללא הנגב
- מפה משנות ה-50 – 1:100,000, מנדטורית עם תיקונים של מחלקת המדידות
סדר הפעולות להוספת המפות:
- בתפריט "ההמבורגר" – תפריט הבחירה הראשי (המוצג בשלושה קווים), יש לבחור – "מסלולים – מפות – שכבות".
- במפות בסיס יש ללחוץ על סימן ה – "(+)"
- בחלון שניפתח יש ללחוץ על "עוד מידע…"
- בעמוד שניפתח יש לבחור את המפה הרצויה
- לאחר פעולה זו תתוסף מפה חדשה ברשימת מפות הבסיס של האתר
סדר הפעולות להחלפה בין מפות הבסיס:
- בתפריט "ההמבורגר" יש לבחור ב- "מסלולים – מפות – שכבות".
- ניתן לבחור את אחת ממפות הבסיס הקימות
על המפות עצמן
מפת ז'קוטן
פייר ז'אקוטן היה חלק מאנשי המקצוע שנילווה למסעות הכיבוש של נפוליאון. ז'אקוטן שהיה אחראי אל קבוצת מהנדסים ושרטטים, שירטט בפקודת המצביא אוסף מפות שחלקן כולל את אזורי הארץ. המפות כוללות בעיקר את האזורים בהם עברו כוחותיו של נפוליאון, נחשבות המפות הטופוגרפיות הראשונות של ארץ ישראל.
לאחר ארבע שנות עבודה של עריכת המפה והשרטוטים, וארבע שנים נוספות של הכנות תבליטי ההדפסה, אסר נפוליאון על פרסום המפות בטענה שהן "סוד מדינה". וכך המתינה המפה ללא פירסום משנת 1808 עד פרסומה בשנת 1826.
מפת PEF 1880:
מפת 1880- PEF הנה המפה הראשונה שמיפתה באופן יסודי את הארץ וקבעה לראשונה רשת קואורדינאטות מסודרת לקביעת נקודות ציון (נ.צ.) בעזרת נקודות טריג ורשת טריאנגולציה.
המפה נערכה ע"י קרן בריטית, "הקרן לחקר ארץ ישראל" (Palestine Exploration Fund או PEF). בזמן שלטון התורכים בארץ ישראל ובהסכמתם (יותר מ- 60 שנה לפני הכיבוש האנגלים), מהדורה ראשונה של מפה זו פורסמה בשנת 1880.
"הקרן לחקר ארץ ישראל" שהוקמה בשנת 1865, קיבלה באופן מידי עם הקמתה את חסות המלכה ויקטוריה דבר שהשפיע רבות ואפשר את פעולת הקרן מבחינה כספית. הקרן שמה לה למטרתה לחקור את ארץ ישראל מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, אנתרופולוגית, טופוגרפית, גאולוגית, וכן מבחינת מדעי הטבע – החי, הצומח והמטאורולוגיה של הארץ.
אומנם גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שבעקיבותיו יצאה לאור המפה PEF 1880, אך במסגרת פעילות הקרן תועדו, נחקרו וצולמו אתרים היסטוריים רבים מאוד, כאן נזכיר את פועלו של צ'ארלס וורן – אחד מחוקרי ה- FEP ומראשוני הארכיאולוגים שחפרו וחקרו בירושלים. כחלק מעבודתו בעיר דוד גילה וורן את הפיר המתחבר לנקבת חזקיהו, הנקרא כיום על שמו, פיר וורן (נימצא מתוך מתחם עיר דוד).
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימשה מפה זו את שני הצדדי הלוחמים. את הטורקים שנלחמו לצד הגרמנים ואת האנגלים, שני הצדדים הדפיסו מהדורות מעודכנות למפה זו לשימוש הכוחות הלוחמים.
חשיבות נוספת למפה זו היא תזמון הוצאתה, המפה יצאה לאור מספר שנים לפני תחילתה של העלייה הראשונה ותחילת ההתיישבות היהודי בארץ שהלכה והתגברה עם השנים, ובכך מאפשרת הצצה ותיעוד למצב הארץ לפני תחילת המפעל הציוני.
דוגמה לכמה תמונות שצילמו עובדי הקרן במהלך הסקירות בארץ בירושלים:
קישור לתמונות נוספות שצולמו ע"י אנשי הקרן
כתבה בנושא באתר 4X4
מפת הנגב של ניוקומב
סטיוארט פרנסיס ניוקומב, הוא קצין בריטי רב פעלים שהתפרסם במיוחד עקב חלקו במרד הערבי, לצידו של תומאס אדוארד לורנס (הידוע בכינוי 'לורנס איש ערב').
בשנת 1913 במהלך השלטון העות'מני באזור, נשלח ניוקומב יחד עם תומאס אדוארד לורנס ומספר אנשים נוספים למשימה סודית, מטרת המשימה, מיפוי אזור צפון סיני. סיפור הכיסוי של המשלחת היה סקר ארכיאולוגי עבור "הקרן לחקר ארץ ישראל" (Palestine Exploration Fund או PEF).
המפה שכונתה "מפת ניוקומב" הייתה בעלת חשיבות בעת הכיבוש הבריטי בצפון סיני בשנת 1917 ושימשה כמסמך חשוב בעת קביעת הגבול באזור טאבה בהסכם השלום עם מצרים בשנת 1979.
המיפוי הבריטי בארץ
כמו תשתיות אחרות אותם ירשנו מהאנגלים, קיבלנו וירשנו מהם גם את בסיס תשתית המיפוי הארצית, בכלל זה גם את מיפוי הארץ וגם את דרכי עבודה.
נקודות הטריג ורשת טריאנגולציה הבריטים בארץ:
(פרטים מאתר המרכז למיפוי)
הקמת רשת נקודות הטריג הפרוסה בארץ או רשת הטריאנגולציה הארצית, בוצעה ע"י הבריטים לצורך מיפוי מדויק של הארץ. עיקר הדרישה למיפוי מדויק עלתה לצורך מיפוי אזרחי ורישום המקרקעין (מיפוי ורישום קדסטרי).
לאחר שהבריטים כבשו את הארץ במלחמת העולם הראשונה ב- 1918 ולאחר תחילתו של המנדט הבריטי ב- 1920, החלו האנגלים לשקם את מערכות המנהל בארץ ולהחזיר את חיי היום-יום למסלולי השגרה.
במהרה גילו האנגלים כי לפיתוח הארץ ולקיום עסקאות כלכליות במקרקעין, יש צורך במיפוי מדויק של הארץ כולה. השלטון העות'מאני בארץ לא השאיר מיפוי בעלויות קרקע, (למעט מיקרים בהם השותפים לעסקת קרקעות דרשו מפה כתנאי להעברת בעלות). אחד המנופים משמעותיים שלחצו לקיום עסקאות גדולות לקניית שטחים וקרקעות היה פעילותן של התנועות הציוניות שהחלו זה מכבר להתעניין ולממש את הקמת הבית הלאומי בארץ.
המפות שעמדו באותה תקופה לרשות הבריטים היו גרסאות מעודכנות של מפת "הקרן לחקר ארץ ישראל" ה- (PEF), שנשענה והתבססה על רשת טריאנגולציה לא מספיק מדויקת שנמדדה ובוצע כ- 60 שנים קודם לכן, ומפות מקומיות.
לצורך המדידות והסימונים הוקמה מחלקת המדידות הארץ-ישראלית, נקבעו כללי העבודה ומדידה, ובהמשך החלו המדידות והקמת רשת טריאנגולציה חדשה שתיתן רמת דיוק גבוהה ותיתן מענה למיפוי ורישום מקרקעין.
בין כללי העבודה והמדידה עליהם הוחלט:
פריסה ארצית של רשת טריאנגולציה ראשית של כ- 100 נקודות מדודות. הוחלט כי לפי ממדי הארץ, הרשת הראשית תהיה מדרגת דיוק שנייה, ואורך צלעות המשולשים המדודים בה יהיה כ-15 ק"מ. הרשת תישען על שני קווים מדודים – קו בסיס (Base Line) בדרום הארץ ובסיס אימות או ביקורת (Check Line) בצפונה. נקבע שתימדד רשת טריאנגולציה משנית של כ-2,000 נקודות מדודות, ואורך צלעות משולשיה יהיה כ-5 ק"מ בממוצע (כשליש מאורך צלע ברשת הראשית), וכמו כן יסומנו כ – 120,000 נקודות בקרה וצלעונים, שתימדד בשיטת החיתוכים (Traverse) במרחקים שאינם עולים על 400 מ' מנקודה לנקודה.
קישור לסרטון קצר של כ- 3.5 דקות המסביר היטב את נושא רשת טריאנגולציה (בבריטניה ובאנגלית).
המשולש הראשון ברשת טריאנגולציה הארצית כלל את הנקודות: m1, m2, m3
קו המדידה הבסיסי (Base Line) בדרום הארץ, הוא הקו שבין הנקודות (m1 ל-m2), על קו זה נשענות כלל מדידות הרשת טריאנגולציה, לכן את המרחק בין שתי נקודות אלו מדדו במשך כמה שבועות בעזרת סרט מדידה העמיד בפני מתיחה או כיווץ גם בשינויי הטמפרטורה. (כיום בעזרת מכשירי המדידה האלקטרוניים ניתן למדוד מרחק זה בקלות רבה).
מיקום נקודות המשולש הראשי של הרשת טריאנגולציה
(m1) – הממוקמת צפון מערב למושב פטיש, (אבן הסימון נעקרה ואבדה)
מיקום: באתר בעמוד ענן מפה קלסית נק' טריג 83
(m2) – ממוקמת ליד קיבוץ אורים (נקודה בה ביקרתי באחד המסלולים באזור)
מיקום: באתר בעמוד ענן מפה קלסית נק' טריג 99
(M3)- מיקום הנקודה על כביש אופקים אורים, לנקודה זו נתן לאחרונה כבוד גדול ובצעו במקום אתר מורשת קטן
מיקום: באתר בעמוד ענן מפה קלסית נק' טריג 121
קישורים:
מפות היסטוריות – אתר הספרייה הלאומית
על ה- PEF, הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל
מאת אבי נבון – באתר של יואב אבניאון
על פּייר ז`אקוטן – באתר של יואב אבניאון
חיים גורן – מקודשת אבל לא מדודה
מאמר מעמיק: מדוע נדחה סקר ארץ ישראל המערבית לשנות השבעים של המאה התשע-עשרה?
שלום עידו,
האתר מושקע, מועיל תודה רבה.
במסלול בכרמל ובעמקים הקישור להורדה לא עובד
איזי
תודה על העדכון – טופל