אורך המסלול: 37.9 ק"מ
טיפוס מצטבר: 237 מ'
נקודת ההתחלה והסיום: קיבוץ רעים
יום שישי: 10.12.2021
דרכים
כביש: ק"מ 12.1 עד 13.5 // ק"מ 17.9 עד 20.8
דרך עפר: עד ק"מ 1 (במסלול המצורף בניפרד) // ק"מ 2 עד 3.6 // ק"מ 5 עד 6.9 // ק"מ 13.5 עד 17.9 // ק"מ 20.8 עד 29.9 // ק"מ 34 עד סוף המסלול סה"כ כ- 22.7 ק"מ
סינגלים: ק"מ 1 עד ק"מ 2 (במסלול המצורף בניפרד) // ק"מ 3.6 עד 5 // ק"מ 6.9 עד 12.1 // ק"מ 29.9 עד 34 // סה"כ כ- 11.5 ק"מ
בעקבות הגשמים שירדו שילשום ואתמול נכנסתי לאתר אגרומטאו (אתר של משרד החקלאות) לבדוק את כמויות הגשמים שנמדדו בתחנות המטאורולוגיות הפזורות בארץ. האתר מאפשר צפייה בכמות המשקעים המצטברים בכול תחנת מדידה ובכול יום בצורה נוחה ונגישה. בבדיקה ניראה כי לא ירדו גשמים מדרום לשדרות. ובכך נקבע אזור הרכיבה.
יצאתי למסלול מעגלי לאורך נחל הבשור, בין רעים לאורים.
תחילת המסלול בקיבוץ רעים, רכיבה מערבה עד המפגש עם נחל הבשור, רכיבה לדרום לאורך סינגל נחל הבשור (בגדה המערבית של הנחל) עד מאגר המים שממערב לנחל "מאגר נירים", המשך רכיבה בצדו המערבי של הנחל בסינגל לא מסומן, מעבר בנקודת הטריג M4 (מנקודות הטריג הראשיות והראשונות שסומנו ע"י הבריטים), המשך רכיבה בסינגל נחל הבשור לדרום עד המפגש עם כביש 241, רכיבה לכיוון קיבוץ אורים, ביקור בנקודת הטריג M2 ממזרח לקיבוץ אורים, רכיבה לצפון לאורך הגדה המזרחית של נחל הבשור על גבול בתרונות הנחל והשדות החקלאים, המשך רכיבה לצפון בגדה המזרחית של הנחל על סינגל נחל הבשור וחזרה לקיבוץ רעים.
בסוג הקרקע הרך של אזור זה של נחל הבשור (רגוסול לסי ורגוסול חרסיתי) השבילים נוצרים ונמחקים באופן די מהיר, מספיקה חבורה של מספר אופנועי שטח שתעבור בתוואי מסוים וכבר העקבות שלהם יראו כסינגל או שביל. לכן לא פעם קשה לשמור על נתיב הסינגל ועל תחזוקת הסימון בו.
באופן כללי ביום הרכיבה הסינגל ניראה בשטח וניראה בשימוש אך ישנם מקומות רבים לאורך הסינגל בהם הסימון לא קיים ונתיב הסינגל לא ברור. תחזוקת הסינגל והסימון בו נראים מעט מוזנחים. האדמה והשבילים היו מהודקים (מערכת הגשם הראשונה והאחרונה באזור הייתה לפני מספר שבועות)
תחילת הרכיבה כ- 2 ק"מ הראשונים לא הוקלטו. מצורף קטע זה בנפרד.
תאור המסלול:
- את הרכב רצוי לחנות בחנייה שמחוץ לשער הקיבוץ (השער סגור בחלק מהזמן).
- כ-20 מ' מצפון לשער הקיבוץ יוצא שביל לכיוון מערב (בין העצים שממערב לכביש הקיבוץ) עם שביל זה הגעתי לכביש 234 , חציתי את הכביש למערב וכ- 300 מ' ממערב לכביש מתחיל סינגל נחל הבשור. הסינגל עובר ממערב לנחל (בין ערוץ הנחל ודרך העפר המלווה את הנחל ממערב).
- הרכיבה עד נקודת תחילת ההקלטה של המסלול היא על תוואי הסינגל "דרך הבשור" (מצורף קובץ GPX בנפרד).
המשך הרכיבה על המסלול המוקלט: - עד ק"מ 1.6 רכיבה בנתיב שביל הבשור בסינגל, ומק"מ 1.6 עד 2.1 המשך רכיבה בנתיב השביל על דרך עפר.
- בק"מ 2.1 לצד סכר הבטון שבנחל השביל עובר לגדה המזרחית של הנחל, כאן עזבתי את שביל הבשור והמשכתי עם דרך העפר החוצה את הנחל למערב ונמשכת לדרום.
- עד ק"מ 3.6 רכיבה בדרך עפר ברורה, בצומת שבילים בק"מ 3.6 המשכתי עם הדבל שנימשך לדרום מערב, הדבל שהופך בהמשך לסינגל מטפס ועולה עד ק"מ 4.9 כאן חציתי כ- 100 מ' בשדה ובק"מ 5 פניתי לצפון מזרח על דרך הלבנה. בשיא הגובה כ- 20 מ' מצפון לדרך בק"מ 5.2 ממוקמת נקודת הטריג M4.
[להרחבה בנושא נקודות הטריג] - מהנקודה M4 המשכתי בירידה למצפור שי ק"מ 5.7 ובצומת לפני המצפור פניתי עם דרך לדרום, הדרך מתעקלת עוברת בחורשה קטנה ומתחברת לדרך הלבנה בה פניתי לצפון מערב (ק"מ 6.5).
- בצומת השבילים בק"מ 6.9 פניתי בסינגל לדרום ועם נתיב "שביל הבשור" המשכתי עד המפגש עם כביש 241 בק"מ 12.1
- עברתי בגשר מתחת לכביש 241, ופניתי לצד הכביש למזרח, עם הכביש רכבתי עד הפנייה לדרך העפר שמדרום לכביש בק"מ 13.5
- בקטע זה של המסלול יצאתי לסיבוב של כ- 8 ק"מ לביקור בנקודת הטריג M2 הממוקמת ממזרח לקיבוץ אורים.
- ק"מ 13.5 עד 15.1 רכבתי לצד שדות הקיבוץ בכיוון כללי דרום מזרח ובצומת השבילים בק"מ 15.1 פניתי עם הדרך לדרום. הקפתי את אזור המכלאות הריקות (ק"מ 15.3) ממערב ומדרום, והמשכתי עם הדרך שמדרום לקיבוץ אורים. בק"מ 16.4 פניתי עם הדרך לצפון ובק"מ 16.9 פניתי לדרום מזרח לכיוון נקודת הטריג M2 . נקודת הטריג ממוקמת כ-20 מ' מצפון לדרך בתוך השדה.
[להרחבה בנושא נקודות הטריג] - מנקודת הטריג M2 המשכתי עם הדרך לדרום מזרח עד המפגש עם כביש 234 בק"מ 17.9, לצד הכביש רכבתי לצפון עד הצומת עם כביש 241 בה פניתי למערב. לצד הכביש ובדרך הצמודה לכביש מצפוני רכבתי עד ק"מ 21.8.
- בק"מ 21.8 עזבתי את הדרך הצמודה לכביש והמשכתי את הרכיבה בדרך הצמודה לשדות שמצפון. דרך טובה זו עוברת על גבול שבין השדות החקלאיים ממזרח ובתרונות נחל המגודרים ממערב, הדרך נמשכת עד המפגש עם הדרך הלבנה בק"מ 29.3 בה ירדתי למערב.
- בצומת השבילים בק"מ 30 פניתי לסינגל לצפון מזרח ועם נתיב "שביל הבשור" רכבתי עד המפגש עם הדרך בק"מ 34 , בדרך זו פניתי לצפון ואיתה המשכתי עד המפגש עם כביש 243 (בק"מ 36.9) חציתי את הכביש וחזרתי לקיבוץ רעים בדרך איתה התחלתי את הרכיבה.
לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps
סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps
לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)
אותי זה ענין:
נקודות הטריג ורשת טריאנגולציה הבריטים בארץ:
(פרטים מאתר המרכז למיפוי)
הקמת רשת נקודות הטריג הפרוסה בארץ או רשת הטריאנגולציה הארצית, בוצעה ע"י הבריטים לצורך מיפוי מדויק של הארץ בעיקר לצורך מיפוי ורישום המקרקעין (מיפוי ורישום קדסטרי).
לאחר כיבושה של הארץ בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה ב- 1918 ולאחר תחילתו של המנדט הבריטי בארץ (שהחל לפעול ב- 1920 בעקבות הסכם סן רמו, בו דנו וסיכמו המעצמות המנצחות במלחמה על חלוקת האימפריה העות'מנית). החלו הבריטים לשקם את מערכות המנהל בארץ ולהחזיר את חיי היום-יום למסלולי השגרה.
במהרה גילו הבריטים כי לצורך פיתוח הארץ ולצורך קיום עסקות כלכליות במקרקעין יש צורך למפות את הארץ. השלטון העות'מאני לא השאיר מיפוי של בעלויות קרקע בארץ, למעט מיקרים בהם השותפים לעסקת קרקעות דרשו מפה כתנאי להעברת בעלות. כך נוצר הצורך המידי במיפוי ורישום מקרקעין חדש ושיטתי של הארץ כולה.
המנוף העיקרי והמשמעותי שלחץ לקיום עסקאות גדולות לקניית שטחים וקרקעות היה פעילותן של התנועות הציוניות שהחלו זה מכבר להתעניין ולממש את הקמת הבית הלאומי בארץ.
וכך לצורך מיפוי הארץ הוקמה מחלקת המדידות הארץ-ישראלית, הוחלטו כללי המדידה ובהמשך החלו המדידות והקמת רשת הטריאנגולציה.
בין כללי המדידה שהוחלטו:
- פריסה ארצית של רשת טריאנגולציה ראשית של כ-100 נקודות מדודות. הוסכם, לפי מימדי הארץ, שהרשת הראשית תהיה מדרגת דיוק שנייה, ואורך צלעות המשולשים המדודים בה יהיה כ-15 ק"מ. הרשת תישען על שני קווים מדודים – קו בסיס (Base Line) בדרום הארץ ובסיס אימות או ביקורת (Check Line) בצפונה.
- נקבע שתימדד גם רשת טריאנגולציה משנית של כ-2,000 נקודות מדודות, ואורך צלעות משולשיה יהיה כ-5 ק"מ בממוצע, כשליש מאורך צלע ברשת הראשית.
- נקבע שתקובע רשת של כ-120,000 נקודות בקרה וצלעונים, שתימדד בשיטת החיתוכים (Traverse) במרחקים שאינם עולים על 400 מ' מנקודה לנקודה.
[להבנת הנושא קישור לסרטון קצר של כ- 3.5 דקות המסביר היטב את נושא רשת טריאנגולציה באנגליה (באנגלית)].
וכך נמדדו, סומנו וניקבעו אלפי נקודות טריאנגולציה בכול רכבי הארץ
המשולש הראשון ברשת טריאנגולציה הארצית כלל את הנקודות:
M1 (מצפון מערב למושב פטיש, אבן הסימון נעקרה ואבדה) מיקום: באתר בעמוד ענן מפה קלסית נק' טריג 83
M2 (הנקודה ליד קיבוץ אורים בה ביקרתי במסלול זה) מיקום: באתר בעמוד ענן מפה קלסית נק' טריג 99
M3 (הנקודה על כביש אופקים אורים, דרכה עברתי עם הרכב בדרכי הביתה, לנקודה זו נתנו לאחרונה כבוד גדול ובצעו במקום אתר מורשת קטן) מיקום באתר בעמוד ענן מפה קלסית נק' טריג 121
קו המדידה הבסיסי (Base Line) בדרום הארץ הוא הקו שבין M1 ל- M2 . על קו זה נשענת כלל מדידות הרשת טריאנגולציה ולכן את המרחק בין שתי נקודות אלו מדדו במשך כמה שבועות בעזרת סרט מדידה העמיד בפני מתיחה או כיווץ גם בשינויי הטמפרטורה.כיום בעזרת מכשירי המדידה האלקטרוניים ניתן למדוד מרחק זה בקלות רבה
המרחק מ- M1 ל – M2
4730.83 מטר
המרחק מ- M3 ל- M2
5134.05 מטר
המרחק מ- M1 ל- M3
5685.30 מטר
קו בסיס האימות או ביקורת (Check Line) מוקם בתחילה באזור עכו, והועבר בהמשך לדרום הכינרת עקב בעיות דיוק, הקו נימדד בין אפיקים (כיום) לדגניה א', באורך 2,901 מ'.
תפקידו של קו זה היה לראות ולוודא כי נתוני המדידה בפועל של הקו, בעזרת סרט סימון, יהיה זהה לתוצאות המדידות והחישובים שיבוצעו ע"י מערכת רשת טריאנגולציה.
כבר בשנת 1922 הושלמה פריסת רוב רשת הנקודות הראשית באזורים בהם תוכנן הסקר הקדסטרי (שייך הקרקעות), ובשנת 1923 הושלמה פריסה של רשת הטריאנגולציה הראשית ובה 95 נקודות ובהמשך נמדדו וסומנו שאר אלפי נקודות הטריג האחרות.
[לפרטם נוספים רבים מאתר המרכז למיפוי]
