אמות המים לעכו

פירורי מידע הרחבה למסלול: מים לעכו

לאורך השנים וההיסטוריה המעיינות השופעים באזור כברי המרוחקים מעכו כ- 13 ק"מ (קו אווירי) שימשו את תושבי האזור כמקור מים משמעותי. המים נוצלו בתקופות השונות לחקלאות, להפעלת תחנות קמח וכמובן כמי שתייה.
בתקופות מסוימות כאשר צריכת המים הייתה קטנה משפיעת המעיינות, הבעיה הייתה – איך להפטר מעודפי המים, ובתקופות אחרות מאוחרות יותר כשהעיר עכו גדלה והתפתחה, הובלו מי המעיינות עד לעכו באמת מים.

מוקד של ארבעה מעיינות שופעים נמצא באזור כברי:
עין השיירה ועין צוף הצמודים, נמצאים כ- 70 מ' מעל פני הים; ועין גיח ועין שפע הקרובים האחד לשני, נמצאים כ- 55 מ' מעל פני הים. המרחק בין שני מקבצי המעיינות כ- 1.2 ק"מ.

כיום מוכרות שתי אמות מים שהובילו מים מכברי לעכו ולהם מצטרפת אמה נוספת קדומה יותר, ממנה ממצאים חלקיים ולכן קיימות רק השערות לנתיב מסלולה המלא.

אמות המים המוכרות כיום:

• האמה ההלניסטית (התקופה ההלניסטית – 250 שנה לפני הספירה)
• אמת אל-ג'זאר פחה (ניבנתה לקראת סוף המאה ה- 17)
• אמת סלימאן פחה (ניבנתה בין 1814 ל- 1815)

אמות אלו ניבנו בשונה האחת מהשנייה, בתוואי ובשיטה. האמה ההלניסטית נחפרה ועברה במנהרה תת קרקעית, שיטה שהייתה מקובלת באותה תקופה.

אמה המים של אל-ג'זאר נבנתה ועברה ברובה בצינורות חרס שנסללו בין מגדלי סיפון, דבר שאפשר לנצל תוואי כמעט ישר עבור האמה. בחלקה האחרון של האמה בקרבת העיר המשיכה אמה זו כתעלה פתוחה עד כניסתה לעיר.

אמת סלימאן נסללה ברובה כתעלה פתוחה ונתיבה ניבחר בתוואי ארוך יחסית, תוואי שנצל את רכסי הכורכר הקיימים ממזרח לכביש עכו נהריה.
בהפוך מצורת הבנייה של אמת אל-ג'זאר, ראשיתה של אמה זו כתעלה פתוחה ובקירבת עכו עברו המים לזרום בצינורות חרס ואבן שנסללו בין מגדלי סיפון.

כאמור, מרחק מעיינות כברי מעכו הינו כ- 13 ק"מ, בהתחשב במרחק ובגובה המעיינות, ניתן לומר כי לצורך הזרמת מי המעיינות באמת מים עד לעכו, נידרש שיפוע עדין הקטן מ- 0.5%.

סקיצה של נתיבי האמות
(מפה מספר 1)

האמה ההלניסטית

מאמת מים זו נמצאו מספר מקטעים לא רציפים . הקטע ראשון התגלה באקראי בחפירת יסודות מקלט בקיבוץ לוחמי הגטאות בשנת 1972 ⁽¹⁾ , קטע נוסף התגלה מצפון לישוב נס עמים בשנת 1975 ⁽²⁾ וקטע שלישי נחשף בלוחמי הגטאות ב- 1977, גם הוא בחפירת יסודות למקלט ⁽³⁾.
המרחק בין קטעי האמה בלוחמי הגטאות ובין הקטע שמצפון לנס הרים הנו כ- 2.9 ק"מ, אך המרחק בין המיקטעים וגובהם המוחלט מובילים למסקנה כי מדובר באותה האמה ⁽⁴⁾ .
ממצאים נוספים של חלקי אמת מים התגלו בחפירות בדיקה שבוצעו בלוחמי הגטאות לקראת הרחבת הקיבוץ למזרח בשנת 2007, אך הממצאים של אמה זו לפי מיקומה וכיוונה לא נראים כחלק מהאמה הנ"ל ⁽⁵⁾ .
עקב ממצאים חלקיים אלו של האמה , נתיבה מסלולה המלא נותר כהשערה בלבד ואולי בעתיד תתבהר התמונה ותושלם.

---

אמת אל-ג'זאר פחה

אחמד פאשה אל-ג'זאר ⁽⁶⁾ היה השליט האזורי מטעם הסולטאן הטורקי בין השנים 1775 ועד 1804.

אל-ג'זאר שהיה שליט של אזור גדול ונרחב (מושל הפרובינציה של צידון מטעם השלטון) קבע את עכו כבירתו.
בתקופתו ובהוראתו ניבנו מבנים רבים משמעותיים בעיר, ועיקר חומות העיר והביצורים הנראים כיום בעכו ניבנו בתקופתו.
ג'זאר נודע בשלטונו הרודני ובאכזריותו. הוא שימש בעצמו כ- אדריכל והמהנדס של הבניינים שהקים (ביניהם: מסגד אל-ג'זאר, 1781, חמאם אל פאשה, 1781, חאן אל-עומדאן, 1784)
על שמו של אל ג'זאר נרשמה העמידה וההצלחה מול ניסיונותיו של נפוליאון לכבוש את העיר ב- 1799⁽⁷⁾ .

אמת המים להובלת מי המעיינות מאזור כברי לעכו הייתה אחד ממפעלי הבנייה של ג'זאר.
האמה שעברה בתווי כמעט ישר מהמעיינות ועד לעיר, נהרסה כמעט כליל בתקופת המצור של נפוליאון על עכו באביב 1799.
את עיקר פרטי התיעוד של אמת מים זו ניתן למצה במפת פייר ז'אקוטן ⁽⁸⁾ .
פייר ז'אקוטן היה חלק מאנשי המקצוע שנילווה לנפוליאון, תחתיו הייתה קבוצת מהנדסים ושרטטים, שהכינו אוסף מפות שכלל בעיקר את האזורים בהם עברו כוחותיו של נפוליאון ⁽⁹⁾ .

על מפת ז'אקוטן הדגשתי בקו אדום את סימון אמת המים, וכן הדגשתי את הנקודות בהם היו מגדלי סיפון.
(מפה מספר 2)

ממפת ז'אקוטן ניתן להבין ברור כי ראשיתה של האמה בעין שיירה וכי בקרבת העיר עברו המים לזרום בתעלה פתוחה (Aqueduc). עד לאחרונה שרדו חלקים של שניים ממגדלי סיפון של אמה זו, אך הם חרבו וכיום לא נראים שרידים של אמה על פני השטח ⁽¹⁰⁾ .

בחלקה הראשון של האמה הוזרמו המים בצינורות חרס, בדרכם הועלו המים למגדלי סיפון שניקבעו במרחקים קצובים, ומהם המשיכו המים לזרום בצינורות.
[ראה בהמשך הסבר למערכת הזרמת המים והשימוש במגדלי הסיפון והבקרה].

---

אמת סלימאן פחה

לאחר מותו של ג'זאר פחה בשנת 1804 ולאחר מספר עימותי שליטה, מונה סלימאן פאשה להיות לשליט האזור מטעם השלטון הטורקי.

את תחילת בניית האמה החדשה שאת השרידים המרשימים אנו ראים כיום ובאופן בולט באזור שבין לוחמי הגטאות ועברון, התחילו עובדיו של סלימאן לבנות בשנת 1814.

אמת המים שהחלה לפעול כעבור שנה, פעלה באופן כמעט רצוף במשך 133 שנה כולל בזמן השלטון הבריטי. במילחמת השחרור פוצצה האמה ע"י לוחמי ההגנה והספקת המים לעכו הופסקה. לאחר המילחמה בשנת 1989 חודשה זרימת המים אך עכבור זמן קצר הופסקה סופית עקב דליפות רבות והצורך בהשקעה רבה בשיפוץ האמה.

כאמור אמת המים פעלה באופן רצוף במשך 133 שנה, (למעת מספר עצירות לשיפוץ האמה).

תיאור יפה של מהלך בניית האמה והשתלשלות האירועים מופיע בביוגרפיה של סולימן פחה ⁽¹¹⁾ שנכתב ע"י אברהים אל-עורה, מי שהיה פקיד גבוה באותם הזמנים – פורסם בשנת 1936
[תירגום ⁽¹²⁾ התיאור מופיע בספר: "אמות המים הקדומות בראץ ישראל (עמודים 82-83)]

במפה המנדטורית משנות ה־40 מסומנת אמת סלימאן פחה (על המפה הדגשתי את התוואי האמה בכחול)
(מפה מספר 3)

תוואי האמה על מפת IHM
(מפה מספר 4)

מבנה ותאור האמה עד כניסתה לעיר⁽¹³⁾ :

רוב האמה מראשיתה בעין השירה ועד כניסתה לעכו נבנתה כתעלה פתוחה שחלקים רבים ממנה נישאו על גבי קשתות, שהיו גבוהות במיוחד במעברי הנחלים.

התעלת כוסתה בחלקה בלוחות אבן, ובמקטעים הגבוהים נישארה כתעלה פתוחה ללא כיסוי (כיסוי התעלה בוצע כנראה במקומות בהם היה חששו מזיהום המים או מגניבתם) ⁽¹⁴⁾ .

---

את נחל בית העמק העובר בתחום הכפר מזרע, חצתה האמה על גבי קשתות גבוהות שהגיעו עד לכ- 13מ', כאן בתקופת המנדט הבריטי, נפגעה האמה וחלקה נהרס בשיטפון שפקד את הנחל.
ישנה מחלוקת בין המקורות השונים לגבי שנת השיטפון לפי פרנקל ⁽¹⁵⁾ השיטפון היה בשנת 1942, ולפי אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל ⁽¹⁶⁾ מדובר בחורף 1944.

כתיקון להמשך הפעלת האמה, קבעו במקום הבריטים גיחון מצינור ברזל, בו גלשו המים לצינור בצידו הצפוני של הנחל, חצו את הנחל לדרום ועלו שוב בצינור חזרה לאמה בצידו הדרומי של הנחל.

---

בחלקה של האמה הנמצא מדרום ללוחמי הגטאות, בצמוד ומדרום לנחל יסף ניתן להבחין בקטע בו בוצעו תיקונים ייחודיים לאמה:
(תמונה 9,10)

אלפי רפי פרנקל ⁽¹⁷⁾ במקום בוצעו שני שלבי בנייה :

1. בתחילה בוצע במקום גיחון שנישא וניבנה על גבי קשתות נמוכות – כנראה כדי לא לבנות גשר גבוה במיוחד. (תרשים 1).
2. בחלוף הזמן, בשלב מאוחר יותר, בוטל הגיחון ועל גבי הקשתות הנמוכות נבנתה סידרת קשתות חדשות שבראשן נבנתה התעלה – פעולה זו בוצעה כנראה עקב בעיות תחזוקה וסתימות (תרשים 2).

הסבר מעט שונה לתיקון זה נימצא באתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל ⁽¹⁸⁾ , בסקר מפורטים שלושה שלבי תיקון ובנייה:

1) נבנתה תעלה בראש קשתות גבוהות, כמו מהלכה במקומות אחרים.
2) לאחר שהאמה התמוטטה הותקן גיחון שנישא על גבי קשתות נמוכות. (תרשחם 1)
3) הגיחון בוטל, כנראה עקב קשיי תפעול, ועליו נבנו קשתות חדשות שבראשן הייתה בנויה התעלה כבתחילה. (תרשים 2)

---

מספר אתרים ומבנים בדרכה של האמה בין המעיינות והעיר נהנו מהספקת המים, חלקם שייכים לסולימאן פחה עצמו ולאחוזותיו. נזכיר כאן כמה:
חאן עבדאללה ⁽²⁰⁾ ששימש כנראה כחווה החקלאית – ממוקם בשטח החקלאי בין עברון ונתיב השיירה; הכפר אל-מזרע דרכו עברה האמה, אנשי הכפר היו מתחזקים את האמה ובתמורה זכו לשימוש במי שתייה; בית הקולונל ⁽²¹⁾ השייך כיום לנכסי הבהאיים (במקום בוצע שיחזור של האמה ושל בריכת ההשקיה) – ממוקם מצפון למתחם גן הבהאיים; ארמונו של סולימאן פאשה והגנים הצמודים לארמון – מבנה הארמון נימצא כיום בתוך תחום מעון עתידות בצפון עכו.

מבנה מערכת המים בקרבת העיר ועד לחומה

בשני הקילומטרים האחרונים של האמה, הוזרמו המים בצינור סגור, הצינור ניבנה בתחילה מחוליות חרס ובהמשך הוחלפו הצינורות לצינורות אבן איכותים⁽²²⁾. חוליות הצינור ניבנו על ידי בליטה בצד אחד ושקע בשני והם שולבו אחת בשנייה ונאטמו במלט וסידי.

לאורך מסלול הצינור נקבעו ארבע מגדלי סיפון שלהם מספר תפקידים:

• נקודת בקרה לאיתור יעיל של סתימות
• נקודת טיפול, ניקוי ושיקוע של לכלוך מוצק
• שחרור גלי הלם לחץ, כתוצאה מהפסקת זרימה פתאומית
• שחרור אוויר למניעת חסמי אויר
• נקודה ממנה ניתן להזרים ולהוציא מים לשימוש מקומי, ללא פגיעה בלחץ המים בצינור.

מגדלי הסיפון שנקראו בטורקית "סוטרזי" ובערבית "טאלע" – נקבעו במרחקים זהים של כ- 500 מ' בין מגדל למגדל ובראש כל מגדל נבנתה ברכה קטנה.

תרשים להמחשת מערכת מיגדלי הסיפון:

• המים ממגדל A זורמים למגדל B הנמוך יותר
• במי הבריכה שבראש במגדל B, ניתן להשתמש ללא הפרעה למערכת הזרמת המים וללא פגיעה בלחץ המים.
• בין המגדלים נקבע גיחון, צינור הגיחון הונח על פני הקרקע או מתחת לפני השטח.

מגלש מים וארבעת מגדלי הסיפון –  פרטים ותמונות:

תרשים המיגדלים וצורת הזרמת המיים בצינורות עד כניסת הצינור לעיר העתיקה

מגלש המים – טאלע אל-בהג'ה

המיגלש, הנו מגלש המים בו עברו המים מזרימה בתעלה פתוחה אל הצינור. מכאן ועד לעיר העתיקה זרמו המים בצינורות.
מיקום: בתוך שטח כפר הנוער מנוף

מגדל הסיפון הראשון – טאלע אל-אעוג'ה (הסוטה)

כאן במיגדל זה, ביצעה האמה שזרמה לכיוון דרום, שינוי כיוון ופנתה לדרום-מערב ומכאן שמו של המיגדל. מגדל זה קרוי גם המפותל / הסיפון המפואר / המגדל המקושת / טאלע א-טינה (התאנה)

קשת המגדל שימשה כגשר ודרכה עברה הדרך הראשית שהובילה לבירות, הדרך חצתה את תוואי האמה ועברה לצידה המערבי של האמה.
ראה את צומת המיפגש של האמה עם הדרך המובילה לבירות במפת PEF [מפה 5]

מיקום: כיכר בצומת הרחובות דושניצקי ורחוב הנחל – (הרחוב המוביל למכללה האקדמית גליל מערבי).

צומת מיפגש האמה עם הדרך המובילה לבירות, מיקום מיגדל הסיפון טאלע אל-אעוג'ה
(מפה מספר 5 – במפת PEF)

מגדל הסיפון השני – טאלע אל-אימאם

בקרבת מגדל זה היה כנראה בעבר בית האימאם ומכאן כנראה שמו.
מיקום: בקצה הצפוני של רחוב דרך הארבעה

מגדל הסיפון השלישי – טאלע באב אל-עכא / דוּרִייֶה אל-אדרא (הבתולה)

מיקום: צומת רחוב יהושפט פינת דוד נוי (ליד המועצה הדתית)

מגדל סיפון רביעי – מגדל חומת הנגד

מיקום: על חומת הנגד (החומה התומכת את קיר הצפוני של החפיר)
מתחת למיגדל, שקוע בחומת הנגד ניתן ליראות סביל קטן ששימש את החיילים בחפיר (מי הסביל הגיעו מהברכה בראש המיגדל)

צורת בניה זו של מערכת מגדלים אפשרה שימור לחץ מים יעיל בצינור.
לחץ זרימת המים בצינור בעל קוטר קבוע בגרביטציה, מושפעת מאורך הצינור ומהפרש הגובה בין ראשית הצינור לסופו.
חיכוך המים בדפנות הצינור, מוריד את לחץ המים לאורך צינור וככל שהצינור ארוך יותר, כך יורד לחץ המים עוד ועוד.

מכוון שבמיקרה הנוכחי שינוי הפרש גובה גלישת המים בצינור מראשיתו לסופו מוגבל ולא ניתן לשינו, חלוקת הצינור למקטעים מקצרת את אורך הצינור ומשפרת בכך את לחץ המים במערכת.

הכנסת המים לעיר המבוצרת ומעבר הצינור המים דרך חומת העיר

תצלום אוויר של אזור כניסת אמת המים לעיר העתיקה (תמונה 21)

כאשר החל סלימאן פחה את בניית האמה בשנת 1814, מבנה החומת אותה אנחנו מכירים ורואים כיום שבנה ושכלל ג'זאר פחה , כבר עמדה במקומה.
בהתאם לאמור, חלק מתכנון פרויקט בניית האמה ואתגרי התיכנון, היו הכנסת המים לעיר והדרך לחציית מערך ההגנה הכולל : חומת הנגד (תמיכת קיר החפיר) – החפיר – חומה ג'זאר המסיבית – וחומת דאהר אלעמר.

פרוט כניסת המים לעיר:

• ממגדל הסיפון הממוקם על חומת הנגד (מסומן – A), ניסלל הצינור תחת חפיר החומה (מסומן – B)
  —— ראה תמונה (22): החפיר ומגדל חומת הנגד
• הצינור חצה את האזור הרחב של החומה המאסיבית והגיע עד לאזור הפנימי של החומה ⁽²³⁾ , במיקום שתחת מיבנה הגומחה הגדולה (המסומנת D).
  —— ראה תמונה (23,24,25): הגומחה הגדולה
• מהחלק התחתון של הגומחה (המסומנת D) ניסלל צינור (המסומן F), כאן נישמר הצינור והוא ניראה כיום בברור בשטח.
  —— ראה את תמונה (26): חיפוי הצינור
• בחלקה התחתון של הגומחה הגדולה (המסומנת D) ישנה ברכית מים קטנה:
  • בריכה זו נועדה להספקת מים לחילים שניצבו על גבי החומה.
  • הספקת המים בוצעה על ידי שילשול חבל עם כלי מחלקה העליון של החומה, בדומה לשאיבת מים ידנית מבאר.
    —— ראה תמונה (24,25): פתח מלבני בחלקה העליון של הגומחה, דרכו שולשל החבל
  • יש להניח כי מקור הספקת המים לבריכה זו היה אחד מאלו:
    — א. בריכת המים הקטנה בחומת דאהר אלעמר (המסומנת E)
    — ב. בריכת סביל חלוקת המים (המסומנת H)
  • יתכן כי מסלול הצינור (המסומן F) כלל שני צינורות:
    צינור ראשי להעברת המים למתקני העיר, וצינור משני בו זרמו המים בכיוון ההפוך להספקת מים לברכה זו.
• הצינור (המסומן F) מגיע לתחתית שרידי חומת דאהר אלעמר בצידה הצפוני של החומה, תחת (הסימון E) ומכאן עלה הצינור למיגדל האחרון⁽²⁴⁾.
  • בנקודה זו עלה הצינור בתוך מיבנה חיפוי אבן שהוסף לחומת דאהר אלעמר. כאן בין שיברי האזור הפגוע שחסר בחיפוי החומה, ניתן לראות בברור את האזור בו עלה הצינור ⁽²⁵⁾.
    —— ראה תמונה (26): אזור חיפוי האבן הפגוע
  • המים עברו דרך ברכה קטנה שנימצאת תחת החלון (המסומן E), ומכאן יורדו המים בשני צינורות למתקני העיר⁽²⁶⁾.
    —— ראה תמונה (29): צינורות היוצאים לכיוון מתקני העיר
• צינור ראשון ירד כניראה לסביל חלוקת המים (המסומן H)
  —— ראה תמונה (30,31): בריכת הסביל
• צינור שני הוביל מים לאמת המים שהמשיכה בתוך תחומי העיר, עד קצה הדרום-מזרחי של השוק הלבן
  • אזור זה בו מסתיימת האמה שימש בתקופת אל-ג'זאר פחה לגנים הפרטיים של הפחה, ולאחר מותו – לבוסתנים ולגנים שחלקם שרד עד לשנות השישים של המאה ה- 20 לסה"נ ⁽²⁷⁾ .
  • באזור בו עברה אמה זו, ניבנתה בעשור השני של המאה ה-21 אחסניית הנוער אבירים. האמה שומרה ושוחזרה וניתן ליראותה עוברת בתוך חדר האוכל של האכסנייה, וכן ניתן לראותה ביציאה הדרומית של המיבנה (ראה תמונות 32, 33, 34)
• בתוך העיר סופקו מים למספר סבילים לשרות הציבור, חלקם שרדו את השנים. מהחשובים והמרשימים בצורתם שרדו הסביל בכניסה למיסגד אלג'זר⁽²⁸⁾, והסביל לרחצה בחצר המיסגד⁽²⁹⁾.
  —— ראה תמונה (35) הסביל בכניסה למיסגד אלג'זר

* סימונים A עד H – סימונים בתצלום האוויר – תמונה 21

---

מקורות:

• (1,3,5) אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל (אתר 26 לוחמי הגטאות)
• (2) אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל (אתר 150 נס עמים צפון)
• (4) אמות המים הקדומות בארץ – ישראל : קובץ מחקרים, מאת: דוד עמית, יזהר הירשפלד, יוסף פטריך
• (6) אחמד אל-ג'זאר – ויקיפדיה
• (7) סיפור הקרב על עכו – בפודקאסט עושים הסטוריה
• (8) מפת פייר ז'אקוטן – מפה בה מופיעת אמת המים של אחמד אל-ג'זאר
• (9) פייר ז`אקוטן – באתר של יואב אבניאון
• (10) אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל – אמות כברי-עכו
• (11) בביוגרפיה של סולימן פחה, נכתב ע"י אברהים אל-עורה מסמך באנגלית
• (12) תירגום בביוגרפיה של סולימן פחה (11) – בספר "אמות המים הקדומות בראץ ישראל (עמודים 82-83)
• (13,16,18,23) אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל (אתר 25 אמת סולימאן פחה)
• (14) אמות המים הקדומות בראץ ישראל (עמודים 81)
• (15) אמות המים של עכו, רפי פרנקל – ירחון קרדום – ינואר 1983 (עמוד 223)
• (17) אמות המים של עכו, רפי פרנקל – ירחון קרדום – ינואר 1983 (עמוד 218)
• (19) רשות העתיקות, מנהל שימור – פרויקט: אמת המים כברי-עכו
• (20) אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל (אתר 107 חאן אל ווקף)
• (21) בית הקולונל – אתר טיול בעיר – ד"ר יוסף ואלך, אספן, חוקר ומתעד
• (22) טכניקת הבנייה של צינורות אמת המים של כברי – עכו, ינואר 2014 – Nikos Monsein Yurss
• (24) מערכת חלוקת המים העות'מאנית בעכו, – Danielle Bersche – עמוד 17-23
  The Ottoman Water Distribution System in Acre
• (25) מערכת חלוקת המים העות'מאנית בעכו, – Danielle Bersche – עמוד 24
  The Ottoman Water Distribution System in Acre
• (26) מערכת חלוקת המים העות'מאנית בעכו, – Danielle Bersche – עמוד 25-28
  The Ottoman Water Distribution System in Acre
• (27,29,30) חדשות הארכיאולוגיה 2010 גליון 122
• (28) סביל אל ג'זאר בעכו העתיקה, ינואר 2010 – Alison Hortig
• (29) סדירוואן אל ג'זאר בעכו העתיקה, תיעוד אדריכלי ודוח שימור 2010 – Alison Hortig

---

[קישור למסלול]

---