---

מסלול במישור החוף המשלב אתרים רבים – בעיקר בחלקו הקרוב לים בין קיסריה למיכמורת

אורך המסלול: 53.7 ק"מ
טיפוס מצטבר: 246 מ'
נקודת ההתחלה והסוף: חנייה בחניון פארק צבי הנחל (מצפון ליקב ויתקין)
יום שישי: 27.10.2023

---

דרכים:

כביש – דרך סלולה – מידרכה: סה"כ כ- 26.1 ק"מ.
דרך עפר: סה"כ כ- 25.6 ק"מ.
סינגלים: סה"כ כ- 2 ק"מ.

---

המסלול בקצרה:

מפארק צבי הנחל -דרך האזור המסחרי "חפר" מעבר לכביש 4 ; דרך יער חדרה כניסה לעיר; מעבר בתחנת הרכבת חדרה מערב ובהמשך דרך רחובות העיר יציאה לטיילת נחל חדרה והלאה לצומת של כביש 4 עם כביש 65.

בדרכי כורכר מעבר באזורי החולות ממערב לפרדס חנה ולצד אגם השיקוע של נחלי מנשה – אזור בו מחדירים מים לאקוויפר; חצייה של כביש 4, ומעבר באור עקיבא.
דרך שבילי האופניים של קיסריה,מעבר באתר פסיפס הציפורים, בהמשך ביקור בפסיפס בירכת החקלאים והלאה לחוף הקשתות

מעבר באזור העיר העתיקה ובנמל קיסריה; עם שבילי האופניים ודרכים חקלאיות ביקור ב- קירקוס (מסלול מרוצי סוסים – גירסה רומית להיפודרום היווני) והלאה לצידה הדרומי של העיר ליציאה לאזור מחצבות הכורכר הישנות, ומהם מעבר לפארק נחל חדרה.

דרך בגבעת אולגה ורכסי הכורכר מעבר למכמורת והלאה לצד נחל אלכסנדר על לגשר הצבים וסיום המסלול.

תאור המסלול

• מחניית הרכבים ליד גשר צבי הנחל (מצפון ליקב ויתקין) פניתי לצפון, חציתי את נחל אלכסנדר ועם הדרך הלבנה נכנסתי לאזור פארק התעשייה עמק חפר (ק"מ 1.7). דרך המתחם הגעתי לכביש 4 (ק"מ 3.1) ולצד הכביש על השול הרחב בניגוד לתנועה פניתי לצפון.
• בצמוד לתחנת הדלק פניתי לדרך למערב (ק"מ 4.5) ולאחר כ- 100 מ' פניתי לדרום לביקור בבית המשאבה ובמגדל השמירה שניבנה כנראה בתקופת המרד הערבי לשמירה על המשאבה (ק"מ 5).
• מהמגדל חזרתי לאחור ועם שביל בשימוש מועט התחברתי לדרך המובילה ליער חדרה (ק"מ 5.7). חורשת האקליפטוסים של יער חדרה שראשית הנטיעות בה החלו בשנת 1896 (במימון הברון רוטשילד) היו ניסיון הישוב לייבוש של הביצות המקומיות.
• עברתי דרך מגרש החנייה של תחנת הרכבת חדרה מערב (ק"מ 9.4), בק"מ 10.1 פניתי למערב לגשר אריאל שרון העובר מעל פסי הרכבת ולאחר כ- 500 מ פניתי ימינה לרחוב גיורא צחור.
• בק"מ 11.9 טיפסתי דרך המעבר העולה לכביש 4 ולצד הכביש על המדרכה המשכתי לצפון. במעבר החצייה חציתי את הכביש בק"מ 12.2, עברתי באזור המתועש ברחובות "קומבה" ו- "אברהם עמרם" ובק"מ 12.9 דרך שביל העפר התחברתי לגשר הולכי הרגל שמעל נחל חדרה המגיע לטיילת חדרה (ק"מ 13).
• בצד הצפוני של הגשר בטיילת פניתי למערב, הקפתי את תחנת הכוח מדרום וממערב, ובק"מ 13.5 עם הדרך שמצפון לתחנה פניתי למזרח.
• במפגש עם הכביש בק"מ 13.8 פניתי לצפון, בהמשך בק"מ 15 עזבתי את הכביש ועם הדרך הפונה לצפון הגעתי לצומת הגדולה של כביש 65 עם כביש 4 (ק"מ 15.4).
• חציתי את הכביש במעבר החציה ועם דרך הכורכר פניתי למזרח (ק"מ 15.6). על הדרך הטובה עברתי באזור החולי בין תחנות השאיבה השואבות מים מהאקוויפר. בק"מ 19.4 פניתי לצד הכביש למזרח, לאחר כ- 400 מ' בצומת עברתי לצד הצפוני של הכביש ובק"מ 20.2 עזבתי את הכביש ופניתי לצפון. צעדתי ברגל כ- 50 מ' בחול והתחברתי לדרך הכורכר.
• עד ק"מ 21.3 עברתי לצד התעלה המקיפה את אזור אגם השיקוע של מפעל החדרת מי נחלי מנשה, כאן חציתי את תעלת הבטון המנקזת את מי הנחלים הנשפכים לאגם ועם דרך הכורכר המשכתי להקיף את האגם.
• בק"מ 21.8 עזבתי את הדרך המקיפה את אזור האגם ובדרך הכורכר הרחבה התחברתי לכביש המקיף את מתחם חברת חשמל (ק"מ 22.3). בק"מ 23.4 חציתי בצומת המרומזר את כביש 4 ונכנסתי לאור עקיבא.
• על המדרכה עברתי לאורך רחוב שדרות הנשיא ויצמן, בק"מ 24.3 עברתי לצד היכל התרבות ומק"מ 24.6 המשכתי את הרכיבה על שביל האופניים הסלול. עליתי לביקור בפסיפס הציפורים (ק"מ 26.5) ועם שביל האופניים המשכתי לרחוב אלון (ק"מ 27.4)
• כאן ברחוב אלון פניתי למזרח ודרך רחוב הדקל נכנסתי לביקור בפסיפס "בית הברכות לחקלאי" בו כתובת ביונית עם ברכה לחקלאים. (ק"מ 27.5 – הכניסה לאתר היא בין הדקל 8 ל- 10 בצמוד לקקטוס הגדול).
• מהפסיפס חזרתי לשביל האופניים הסלול והמשכתי לחוף הקשתות בו ניתן לראות את שתי אמות המים: הנמוכה והמקורה שהובילה מים לקיסריה בתקופה הביזנטית מסכר נחל תנינים, ואת האמה הגבוהה שהובילה מים בתקופה הרומית ממעיינות שוני – מצפון לבנימינה (ק"מ 28.5).
• מחוף הקשתות המשכתי לדרום, עברתי את מגרש החנייה של החוף ועם דרך הכורכר שלאורך הים עברתי בעתיקות בבית הכנסת (ק"מ 29.9) ומכאן המשכתי לשער הכניסה לנמל קיסריה (ק"מ 30.1).
• עברתי את מגרש החנייה המקומי (ק"מ 30.4) המשכתי לצד המסגד והמבנים שהקימו המתיישבים הבוסנים בסוף המאה ה- 18 המשמשים כיום את מבני מתחם הנמל, עם הכביש הקפתי את המתחם והגעתי לשובר הגלים של הנמל (ק"מ 31).
• לאחר תצפית יפה משובר הגלים חזרתי לאחור, עם השביל המשכתי למזרח ולאורך החומה (שהחומה מימיני) המשכתי בין העתיקות לכיוון היציאה מהמתחם דרך השער הצלבני (ק"מ 32).
• מחוץ למתחם העיר העתיקה המשכתי עם שביל האופניים הסלול שמצפון לכביש ובק"מ 32.8 פניתי לדרך לדרום. בק"מ 33 עצרתי ליד שני המבנים הישנים, המבנה הצפוני שכל פתחיו סגורים בסורגים הוא בית באר. מבית הבאר המשכתי מעט למערב לתצפית על האובליסק ועל ה- קירקוס (ק"מ 33.2) *קירקוס הוא מסלול מרוצי סוסים, גירסה רומית להיפודרום היווני.
• מהתצפית חזרתי לאחור ובשביל שבין החממות המשכתי למזרח. בק"מ 33.9 ממש לפני מלון דן פנורמה עברתי שער בגובה של כ- 150 ס"מ (העברת האופניים ללא עזרה מעט מאתגרת), ומכאן לאורך שביל האופניים הסלול המשכתי לדרום.
• בק"מ 35.6 ירדתי בשביל האופניים בגן שממערב לשכונת המגורים, עברתי בק"מ 36 תלולית עפר שחסמה חלקית את הדרך, ועם דרך הכורכר בשימוש מועט עברתי באזור המחצבה הישנה.
• בק"מ 36.9 עברתי שער ישן שניראה כי ניסגר בשרשרת ומנעול לאחרונה, (אולי בגלל המצב הבטחוני והמלחמה בה אנחנו נמצאים) – כאן ההעברה של האופניים ללא עזרה היתה מעט מאתגרת.
  בהמשך לאחר כ- 100 מ' הקפתי בהליכה שער נוסף (בצמוד לכביש מחלף קיסריה והכניסה לאתר אורות רבין).
• בדרך המקבילה לכביש מחלף קיסריה הקפתי את אתר אורות רבין ממזרח ועם הדרך שלאורך נחל חדרה המשכתי לשפך הנחל (ק"מ 40.1). חציתי את הנחל על גשר הנבל (ק"מ 40.5) ודרך מגרש החנייה המשכתי עם הכביש לדרום.
• בין ק"מ 43 ל- 44.1 עברתי לצד רחוב רחבעם זאבי בגבעת אולגה, עזבתי את הכביש בק"מ 44.6 , עברתי מעל מעקה הבטיחות ועם הדרך העוברת באזור רכס הכורכר המשכתי עד ק"מ 47.6, כאן עברתי שער נמוך ועם הכביש של מושב מכמורת המשכתי לדרום.
• את הכביש עזבתי בק"מ 49.3, חציתי תחת גשר נחל אלכסנדר את כביש 2 למזרח ובדרך העוברת לאורך הנחל המשכתי עד מסילת הרכבת ק"מ 52.2, עברתי בצמוד למסילה ובדרך העוברת בגשר שתחת המסילה (ק"מ 52.6) המשכתי למזרח עד לגשר הצבים וסיום המסלול.

הערות ואזהרות

---

לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps

סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps

 

לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן

---

ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]

---

מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)

---

---

אותי זה עניין

[פרורי מידע – הרחבה על מפעל נחלי מנשה]

מפעל נחלי מנשה

פרויקט מפעל נחלי מנשה שנבנה באמצע המאה שעברה (החל לפעול חורף 1966-1967) הינו מפעל לאספקת מים המתבסס על איסוף מים עיליים בתעלות הטייה מהנחלים היורדים מרמת מנשה לכיוון מערב.

את מי הנגר העיליים אוספים ומזרימים בתעלות הטייה ומעבירים לאזור חלחול והחדרה לאקוויפר בחולות קיסריה.
בהמשך מופקים המים מאזור החלחלה בשאיבה באמצעות מערכת צפופה של קידוחים היקפיים.

מי הנגר נאספים מארבעת נחלי אגן נחל תנינים: ברקן, משמרות, עדה ותנינים.

נחלי מנשה – (קטעי סקירה מתוך האתר אקולוגיה וסביבה)

הסכרים ותעלות ההטיה של מפעל נחלי מנשה מפֵרים בצורה קיצונית את משטר הזרימה הטבעי של נחל עדה ונחל תנינים.

בשנת 2010 גובשו הסכמות בין רשות הטבע והגנים לחברת מקורות, על שיפור משטר המים בנחל תנינים. סיכומים אלו כוללים מספר סעיפים:
הזרמת מי השיטפון הראשון בכל עונה למורד הנחל כדי לאפשר מעבר סחף וגרופת לאורך ערוץ הנחל, וקדיחת חורים בשלושת הסכרים לשם העברת זרימת בסיס יציבה דרך הסכרים לאורך כל עונת השפיעה.

כיום שהספקת המים המותפלים בארץ יציבה וגדלה משנה לשנה, וחשיבותו של מפעל ההטיה הוותיק פחותה מבעבר, נשאלת השאלה – באיזו מידה קיים עדיין צורך במפעל ההטיה של נחלי מנשה.
ראוי לבחון מחדש את מדיניות ניהול מי הנחלים באגן התנינים ולשקול פירוק של הסכרים ושיקום משטר זרימת המים הטבעי בנחלי האגן לטובת שיקום הידרולוגי ואקולוגי של הנחל.

---

הרחבה נוספת בנושא הפגיעה רבת השנים בנחלי הארץ

ניצול ותפיסת המים השפירים בארץ

במשך עשרות שנים מבוצע ניצול מסיבי במקורות המים הטבעיים בארץ וכמעט כל מקור של מים שפירים ניתפס נשאב ומנוצל.

חלק ניכר מניצול המים מבוצע בתפיסת מי המעיינות, לרוב ישירות מנקודות הנביעה, ובדרך כלל לשימוש חקלאי (השקיית שדות ומטעים, וגידולי דגים). רוב המים של הנחלים הזורמים בארץ נתפסים כיום ונשאבים, ובכך הופכים נחלי איתן רבים לנחלי אכזב.

בחלק משמעותי מנחלי האכזב, (בעיקר ברמת הגולן ובנחלים היורדים מערבה לים התיכון) מבוצעת תפיסת מי נגר עונתיים במספר שיטות.
בעבר נהגו לבנות בנחלים מאגרי גיא, הבנויים כסכר החוצה את כל רוחב הנחל מצד לצד, חוסם את זרימת המים, והופך את האפיק וסביבתו לבריכת אגירה.

צורה זו של תפיסת המים שאינה בררנית יצרה שינוים מהותיים במשטר זרימת מי הנחל, הסחף, והגרופת בנחל, ופגעו במערכת האקולוגית בנחלים.

כיום קיימת הסכמה כללית על הימנעות מהקמת מאגרי גיא. בעשורים האחרונים המאגרים שנבנו לאורך הנחלים, נבנו כמאגרי צד, מחוץ לערוצי הנחלים.
למאגרי צד נשאבים מי השיטפונות מאפיק הנחל עצמו, או מוטים למאגר באמצעות תעלת הטיה. שיטה זו מאפשרת איגום בררני של מים בעת זרימה שיטפון בלבד, בהתאם להקצאות מורשות, ולרוב ללא עצירה וניצול של מלוא שפיעת מי הנחל.

שיטה זו מאפשרת דבר נוסף בהקשר לאיכות המים.
ראשית, שיטה זו מאפשרת את הזרמת מי השיטפון הראשון בכל עונה למורד הנחל כדי לאפשר את מעבר הסחף וגרופת לאורך הנחל ובכך לשטוף ולנקות את הערוץ.
שנית, במקרים בהם ישנו זהום בערוץ הנחל, ניתן לאפשר למים לזרום במורד הנחל ולא להגיע למאגרי השאיבה.

זיהום הנחלים

במשך שנים רבות, נתפסו נחלי הארץ כצינור מוביל להעברת שפכים (גולמיים או מטוהרים) ולהובלת מי שיטפונות עונתיים.
צורת התייחסות זו לערוצי הנחלים התקבעה בישוב כמוסכמה מקובלת. העברת שפכים לערוץ הנחל הקרוב לא הייתה חריגה, לא נתפסה כנזק וזיהום בעיתי, ולא נתפסה כדבר אסור.

שינוי מגמה ושינוי גישה

הנזקים במערכות האקולוגיות יחד עם זיהומים שונים בנחלים, העלה לדיון ציבורי ומקצועי את המצב ההולך ומחמיר של נחלי ישראל. כהמשך לדיונים אלו הוגדר צורך בגיבוש מדיניות לשיקום הנחלים ובשנת 1994 הוקמה המנהלה לשיקום נחלי ישראל.

תהליך זה, יחד עם הביטחון בהספקת מים שפירים על ידי השימוש הולך וגדל במים מותפלים יצר בשני העשורים האחרונים שינויי כיוון ותוכנית לשיקום הנחלים החלו לרקום עור וגידים. במספר נחלים בוצעו פעולות בשטח ובחלקם אף בוצעו פעולות משמעותיות ביותר.

ההזנחה רבת השנים הפכה את שיקום הנחלים למבצע מערכתי, מורכב וממושך, המתפרס על פני עשרות שנים ודורש השקעות כספיות גדולות.
האתגר העיקרי בתהליך מורכב זה, הוא החיבור המחייב במעורבותם של גופים רבים מאוד, שלעיתים הנם בעלי אינטרסים שונים.
בתהליך מעורבים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות תכנון, רשויות שלטוניות, גופים חוץ-ממסדיים, בעלי עניין והציבור הרחב.

התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים, כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום.
(מדיניות עדכנית זו שוללת הצעות קודמות בהם הוצע להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי).

התפלת המים – שנויים במשק המים הישראלי

אם תחילת התפלת המים בשנת 2005 בתחנות שלאורך הים התיכון, החלו שינויים דרמטיים במשק המים הישראלי וצריכת המים השפירים החלה נשענת ברובה על מים מותפלים.

מרבית מי השתייה כיום מגיעה ממתקני ההתפלה הפזורים לאורך חופי הים התיכון.
כיום (2023) פועלים לאורך החוף חמישה מתקני התפלה, המספקים כ-600 מלמ"ק בשנה, כ־65% מסך הצריכה הביתית והתעשייתית של המים השפירים בארץ.

בקרוב תחל לעבוד תחנת מתקן ההתפלה שורק 2, ומתקן התפלה נוסף שאושר במערב הגליל יחל את בנייתו בשנת 2027 (במידה ולא יהיו עיקובים נוספים). שני מתקנים אלו מתוכננים להוסיף עוד כ- 300 מלמ"ק בשנה.

*התפלת מים באילת החלה שנים קודם לכן והיא פעלה באופן לא רצוף משנת 1964.

---

קישורים

תולדות קיסריה מהתקופה הערבית ועד קום המדינה – באתר של גיל חסקין

אקולוגיה וסביבה – זכות הטבע למים? דילמות בשיקום נחלי ישראל לנוכח השינויים במשק המים

המנהלות לשיקום נחלים בישראל – הערכת פעילות

רשות המים – אגף איכות מים, מפעל ההחדרה נחלי מנשה 2014- 2013

מהוא אקוויפר הדגמה של ניר אליאב שיעורי להרחבת מדעי הסביבה כיתה יא'

על שיקום נחלים עם עמוס ברנדייס – הפודקאסט סיפור ירוק – אנשים. סביבה. השראה.

התפלת מים בישראל – ויקיפדיה

---

---