מסלול בעמק הירדן העולה לגזית ויורד בנחל תבור
אורך המסלול: 54 ק"מ
טיפוס מצטבר: 702 מ'
נקודת ההתחלה והסוף: חניית הרכבים ליד מתחם גשר הישנה.
יום שישי: 17.2.2023
דרכים:
כביש – דרך סלולה – מידרכה: סה"כ כ- 5.5 ק"מ.
דרך עפר: רוב רובו של המסלול דרך עפר.
סינגלים: ללא סינגלים.
לאחר שהאדמה התייבשה ובתשעת הימים האחרונים לא ירדו גשמים באזור, יצאנו למסלול בנחל יששכר ונחל תבור.
המסלול בקצרה:
התחלנו את המסלול במתחם גשר הישנה, עברנו בנווה אור ובירדנה, עלינו לאורך נחל יששכר עד מולדת ומשם לקבר דן, חצינו את קיבוץ גזית, ולאורך נחל תבור הפורח ירדנו חזרה לעמק הירדן.
לאורך המסלול מעברי מים רבים ונחמדים הניתנים לרכיבה (בעיקר לאורך נחל תבור) בהם הנעלים נרטבות, אך מהבוץ הצלחנו לחמוק.
תאור המסלול
- חנינו את הרכבים בחנייה ליד מתחם גשר הישנה, ליד מסעדת רוטנברג, ועם הכביש רכבנו לדרום מערב לכיוון מצודת הטיגארט של משטרה גשר, לאחר כ- 100 מ' פנינו לשמאל לדרך המובילה לברכות הדגים ובצומת בין הברכות פנינו בק"מ 0.5 לדרום. עלינו על סוללת הברכה לתצפית על ציפורי המים שבמקום ועל הסוללה המשכנו לדרום.
- בקצה הדרומי של הברכה (ק"מ 1.3) ירדנו מהסוללה לכביש שממערב, ועם הכביש המשכנו עד לצומת שבק"מ 1.8. בצומת פנינו למזרח ועם הכביש הגענו לכביש הגבול (ק"מ 2.9), כאן פנינו על כביש הגבול לדרום ולאחר כ- 1 ק"מ עזבנו את כביש הגבול ועלינו בתלילות עם הכביש לדרום. עברנו בין השדות והגענו לשער האחורי של קיבוץ נווה אור ק"מ 5.2.
- השער האחורי של הקיבוץ הוא שער חשמלי שסגור בדרך כלל, כוונתנו הייתה להקיף את הקיבוץ מצפון, ולהיכנס לקיבוץ משער הממוקם ממערב לשער זה, אופציה נוספת שהייתה בתכנון: אם גם שער זה יהיה סגור,להמשיך ולהקיף את הקיבוץ ממערב. (במפת IHM מצורף המשך הדרך לשער הנוסף [באדום], ולהקפה של הקיבוץ ממערב [בירוק]).
- אך המזל היה לצידנו, בדיוק שהגענו השער ניפתח. נכנסנו דרך השער האחורי, חצינו את הישוב ויצאנו מהשער הראשי של הקיבוץ (ק"מ 6). בצומת בק"מ 6.2 פנינו לדרום, עברנו בין החממות והפרדסים ונכנסנו למושב ירדנה.
- על כבישי הישוב חצינו את ירדנה לדרום, בצומת בק"מ 10.2 פנינו לדרך הצידית הנמשכת לאורך גדר הישוב לדרום, ובשער שבק"מ 11 פנינו לדרום ויצאנו מהישוב (שער זה המוביל לבית הקברות פתוח בדרך כלל).
- מושב ירדנה ממוקם ממש בצמוד לגבול, גדר המערכת הנמשכת לאורך הגבול עם ירדן עוברת בצמוד לגדר המזרחית של המושב. כאן על גדר המושב מצא את מותו דודי דן אליאב אחיו הגדול של אבי במלחמת ההתשה. [להרחבה בנושא].
- בק"מ 12 חצינו על הגשר הקטן את נחל יששכר שזרם, ומיד אחרי הנחל פנינו לשביל למערב, עברנו בין השדות והחממות, ובק"מ 13.8 חצינו את כביש 90 והמשכנו עם הדרך למערב. בק"מ 14.2 עצרנו ליד גשר מסילת רכבת העמק שעברה מעל הנחל ועם הדרך המשכנו את העלייה.
- הדרך במעלה נחל יששכר עולה במתינות עד למושב מולדת, למעט מספר עליות קצרות ותלולות [אזור ק"מ 17.2-17.7,עליה קצר באזור ק"מ 19.2, ועליה נוספת בק"מ 19.9].
- מול מולדת בק"מ 26.8 פנינו לדרך העולה לצפון ועם הדרך הטובה העוברת בין השדות עלינו עד דרך צינור הנפט בה פנינו למזרח (ק"מ 30.6).
- סיפורו של "צינור הנפט" קשור לסיפור גדול חובק אימפריות אינטרסים והסכמים, השזורים היטב בהיסטוריה המאוחרת של מדינתנו הקטנה.
- מדרך צינור הנפט פנינו בק"מ 31.7 לצפון, עברנו ליד קבר דן, (לפי המסורת כאן קבור דן בנו של יעקב אבינו), ועם השביל העובר לאורך שיפולי נחל תבור המשכנו עד כביש הכניסה לגזית (ק"מ 36.8).
- עם הכביש פנינו לגזית למזרח, בירידה חצינו את הקיבוץ ובחניית הרכבים שבצפון הקיבוץ עצרנו לקפה בעגלת הקפה המקומית (ק"מ 38.3). כאן בכניסה לנחל תבור הוסדר גם ברז מים לשימוש המטיילים.
- לאחר הפסקה קצרה פנינו עם הדרך הטובה למזרח והתחלנו את הירידה בנחל תבור. הדרך היורדת לאורך הנחל היא דרך טובה החוצה את ערוץ הנחל הזורם יותר מ- 10 פעמים, חציית הנחל ברכיבה – נחמדה ואפשרית.
- במעברי המים לא היה בוץ, אך יש לקחת בחשבון כי הנעליים נרטבות. במהלך הירידה לאורך הנחל עברנו שתי נקודות בהם צעדנו לצד אזורים בוציים מאוד (ללא כניסה לבוץ) נקודה ראשונה באזור ק"מ 46.5 ונקודה שניה באותו אזור בק"מ 46.8.
- את כביש 90 חצינו בק"מ 50.5, עם הדרך המשכנו למזרח, ירדנו עד גשר רכבת העמק המרשים העובר מעל נחל תבור (ק"מ 51.3) ומכאן פנינו לצפון מזרח ועם הדרך הנמשכת לאורך ברכת הדגים חזרנו למתחם גשר הישנה לסיום המסלול.
לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps
סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps
לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)
אותי זה עניין
צינור הנפט כירכוכ–חיפה
הרקע להקמת הצינור מתחיל בחתימה על הסכם סודי באמצע מלחמת העולם הראשונה, בו העלו על הכתב צרפת אנגליה ורוסיה סיכומים מה יהיה ואיך יחולק השלל לאחר הניצחון הקרב, או במילים אחרות חתימתם על הסכם "סייקס–פיקו" (הזכור לחלקנו מהלימודים בתיכון).
את סיפור הצינור שעיצב במידה רבה את חזותה של חיפה וקשרו להסכם "סייקס פיקו" כתב יפה יגאל גרייבר,
כאן רגע לפני ההפניה לכתבתו היפה, נזכיר את שדות התעופה H2 ו- H3 במערב עירק שניבנו סביב מתחמי משאבות צינור הנפט (I.P.C) ונועדו להגנה על תשתיות הצינור.
- מתחם H3 הופצצו בראשית מלחמת ששת הימים ע"י חייל האוויר הישראלי כהמשך למבצע מוקד כחלק מהפצצת כלל שדות התעופה האזוריים שיכלו להוות איום על ישראל, כמו שדות נוספים בסוריה, ירדן ומצרים.
- פעם נוספת שמתחמים אלו הוזכרו במלחמות אותם עברנו, היה במלחמת המפרץ הראשונה 1991. מאזורים אלו יצאו לשטח משגרי טילי הסקאד ששוגרו על ישראל, טילים שהכניסו את המדינה כולה לחדרים האטומים בניילונים והכניסו לחיינו את מסכות הגז האישיות.
תרשים תוואי הצינו ותחנות השאיבה שלאורכו
הנחת צינור הנפט IPC מעיראק לחיפה עובר בשטחים של גשר-אשדות יעקב
פורעים ערבים הציתו את קו הנפט IPC העובר בשדות שריד
מפה משנת 1948 עם קו צינור הנפט
לכתבתו של יגאל גרייבר על צינור הנפט
קישורים נוספים:
קטעי סרטונים שצולמו עם פתיחת פעילותו של הצינור ב- 1935
צינור הנפט כירכוכ–חיפה, ויקיפדיה
המעז מנצח: פלגות הלילה המיוחדות [סיפורים מהניידת] (כוח שהקים וינגייט לשמירה על צינור הנפט)
תמונות בית חברת הנפט (I.P.C) בחיפה
