אורך המסלול: 35.1 ק"מ
טיפוס מצטבר: 718 מ'
נקודת ההתחלה והסיום: חניית הרכבים של אתר יד לשריון
יום שישי: 6.8.2021
דרכים
כביש: ק"מ 1.4 עד 2.5 // ק"מ 3 עד 3.3 // ק"מ 26.3 עד 27.3 // ק"מ 34 עד 34.7
דרך עפר: רוב המסלול דרכי עפר
סינגלים: ס"כ כ- 13 ק"מ // ק"מ 2.3 עד 2.9 // ק"מ 3.8 עד 4 // ק"מ 9.8 עד 10.5 // ק"מ 11.3 עד 12.3 // ק"מ 13 עד 14.1 // ק"מ 17.1 עד 19 // ק"מ 21.9 עד 24 // ק"מ 33.1 עד 33.3 באזור מבצר לטרון
יצאתי למסלול באזור לטרון ופארק קנדה אזור העובר במוקדי הקרבות שהתחוללו באזור ב- "מבצע יורם" ובתקופת במלחמת העמצאות.
- הנקודות העיקריות בהם עברתי:
- מתחם משטרת לטרון הבריטית, שהייתה הבסיס המבוצר העיקרי באזור.
- המוצבים הירדניים י"ג, י"ד, הקשורים באופן ישיר לקרבות "מבצע יורם"
- רכס התותחים, בו מוקמו תותכי הליגיון הירדני
- שרידי הישובים הערביים שבסביבה שהשפיעו על הקרבות: אמאוס, יאלו, ודיר איוב, ישובים אלו פונו ונהרסו ע"י צה"ל בפעולה השנויה במחלוקת לאחר מלחמת ששת הימים. יחד עם כפרים אלו פונה ונהרס גם הכפר בית נובא שמיקומו היה באזור הישוב מבוא חורון.
- המסלול כולל את חלקה הצפוני של דרך בורמה ונחל נחשון
- לקראת סיום המסלול עברתי בשרידי הכפר לטרון שנימצא בנקודת גובה בקרבת משטרת לטרון, שם גם נכנסתי להתרשם משרידי המבצר הצלבני המרשים שבמקום. בדרום הכפר, במבנה הבולט בשטח היתה ממוקמת עמדת של הליגיון הירדני.
- בנוסף עברתי במסלול גם בשני אתרים מימי הרומאים (המאה השלישית לספירה) בבית המרחץ של העיר אמאוס ניקופוליס ובבית הקשתות ליד חורבות יאלו.
(להרחבה וקישורים בנושא קרבות לטרון והאתרים במסלול)
(להרחבה על בית המרחץ של העיר עיר אמאוס ניקופוליס)
- חניתי את הרכב באזור חניית הרכבים של אתר יד לשריון והתחלתי את הרכיבה לאורך חניות הרכבים למערב, לאחר כ- 150 מ'. בצומת המפגש עם כביש הגישה לאתר, פניתי לצפון ובהמשך למזרח לכיוון הכניסה לאתר יד לשריון. בק"מ 0.3 פניתי לצפון עם הכביש שמסביב לאתר. בניסיון למצוא נקודת תצפית על מבנה המשטרה הבריטי (אחת ממצודות טיגרט הפזורות בארץ, מימי המנדט הבריטי).
- בק"מ 1 מול השער האחורי של האתר, פניתי בירידה למזרח ועם הכביש הפונה לדרום המשכתי למפגש עם כביש 3.
- מק"מ 1.3 רכבתי לכיוון מזרח לצד כביש 3, ממזרח למחלף בק"מ 2 עברתי את מתחם מנזר אמאוס (בית השלום). הכניסה למנזר בתשלום סמלי ובתחומו עתיקות העיר אמאוס ניקופוליס.
- בק"מ 2.1 עברתי מעל מעקה הבטיחות של הכביש ונכנסתי למתחם המגודר והפתוח של בית המרחץ הרומי שבמקום.
[להרחבה בנושא בית המרחץ] - מבית המרחץ רכבתי לכיוון דרום על סינגל קצר (הלוך וחזור) שעובר בין הריסות בתי הכפר אמאוס אותו הרס צה"ל עם סיום מלחמת ששת הימים.
- מבית המרחץ הרומי (ק"מ 2.9) עולה דרך מסודרת למזרח , המתחברת לכביש הכניסה לפארק קנדה. עליתי עם דרך זו עד הכביש, ופניתי עם הכביש לדרום. על הכביש רכבתי עד הפנייה לדרך העפר למזרח בק"מ 3.3 .
- המשכתי על דרך העפר עד לק"מ 3.8 , כאן בק"מ 3.8 ישנה פנייה צפונה לסינגל העולה לקבר שיח' איבן ג'בל, שגם לו סיפור מעניין – קישור לפרטים באתר של משה הרפז. הסינגל באזור זה עובר על מספר גינות סלע ומתחבר לאחר כ 50 מ' חזרה לדרך העפר.
- בק"מ 4.1 (כ- 50 מ' ממזרח לתחילת סינגל פארק קנדה השחור), פניתי לדרום והתחברתי לדרך המובילה למוצב י"ד.
- את תעלות המוצב והתצפית לכיוון לטרון ניתן לראות בק"מ 4.35 , כאן, במוצב י"ד, ניתן להבין היטב את שליטתו של המוצב על האזור. כיום האזור מיוער, אך בזמן הלחימה וניסיון הכיבוש של המוצב "במבצע יורם", ע"י הכוח של המ”פ זיוי צפרירי, הגבעה הייתה חשופה. ניתן לדמיין את הלחימה והקושי בכיבוש הגבעה. (תעלות נוספות ניתן ליראות גם בק"מ 4.45 )
- עם השביל המעגלי המוביל למוצב י"ד חזרתי לדרך שמצפון והתחלתי את הרכיבה על סינגל פארק קנדה השחור "שביל הגורל השביעי". הסינגל מסומן היטב וניראה היטב בשטח.
- הסינגל באזור זה מאתגר ומשלב מספר מעברים טכניים. בפיצול הסינגלים בק"מ 5.68 פניתי בירידה למערב ובק"מ 7.1 הסינגל עובר ממזרח לכיפה שעליה היה ממוקם מוצב י"ג.
- המשכתי ברכיבה במסלול הסינגל עד המפגש עם הדרך הלבנה בק"מ 9 איתה פניתי לצפון מערב ולאחר כ- 150 מ' פניתי עם הדרך למערב. (הסינגל באזור זה עובר בגינות סלעים מצפון לדרך בה רכבתי)
- מצפון-מערב למגדל היערן בק"מ 9.8 , עזבתי את הדרך וחזרתי לרכב על הסינגל. עם הסינגל רכבתי עד בק"מ 10.5, פניה לדרך העפר למזרח.
- בין ק"מ 11.3 ל 12.3 רכבתי על סינגל רודי פרוג'קט ובמפגש עם הדרך בק"מ 12.3, פניתי עם הדרך היורדת לצפון- מערב עד המפגש עם סינגל אילון בק"מ 13 שאתו פניתי למזרח.
- עם הסינגל אילון המשכתי עד ק"מ 14.1 , כאן במפגש עם הדרך עזבתי את הסינגל וירדתי לכיוון מזרח. בצומת הדרכים בק"מ 14.2 פניתי לדרום מזרח ועם הדרך המשכתי עד בית הקשתות ק"מ 14.5 .
- בית הקשתות הוא מיבנה מימי הרומאים (המאה ה- 3 לספירה) בקיץ 2019 עבר המבנה עבודות שימור בהם שחזור חזית המבנה. באזור זה של בית הקשתות שכן עד מלחמת ששת הימים הכפר יאלו שנהרס ע"י צה"ל עם תום המלחמה. כ- 100 מ' מדרום לבית הקשתות עברתי ליד ביר אל ביארה – (באר הבארות), שעל ראשה משטח בטון ושני פתחים. באר זו היא מקור המים של בית הקשתות, שימשה בעבר כמקור המים של הכפר יאלו.
- מאזור בית הקשתות התחלתי את העלייה עם הדרך הלבנה הטובה והמתפתלת עד ק"מ 16.7, כאן עזבתי את הדרך, טיפסתי ברגל עלייה תלולה של כ- 20 מ' לדרום ועם הסינגל שבמקום חציתי את קו "רכס התותחים" הירדני, ועברתי לדרך העפר שמדרום לקו הרכס (ק"מ 16.9).
- מק"מ 16.9 רכבתי עם הדרך לדרום מזרח, ובק"מ 17.16 עזבתי את הדרך ופניתי לדרום מערב לתחילתו של סינגל הרכס הדרומי. סינגל זה אינו מסומן, אך הוא ניראה היטב בשטח, הסינגל טכני יורד עד לק"מ 17.6 בירידה תלולה ולאחר מכן עולה בעלייה תלולה קצרה בה יש צורך ללכת כ- 15 מ' לצד האופניים. מק"מ 18 הסינגל יורד בירידה תלולה עד המפגש עם דרך העפר בק"מ 19.
- בק"מ 21.4 עצרתי לראות את עין איוב, במקום ברכה (שהייתה יבשה הפעם) וכ- 10 מ' מעל הברכה נקודת נביעת המעיין (במעין היו מים), הכפר דיר איוב שפונה ונהרס במסגרת מלחמת ששת הימים היה ממוקם כ- 400 – 300 מ' מהמעיין לכיוון דרום מזרח.
- מעין איוב המשכתי את הרכיבה לדרום ובצומת השבילים בק"מ 21.9 פניתי לסינגל לא מסומן הניתן לראות בשטח, הסינגל בשימוש מועט וניראה בחלקו בצורה חלשה. עם הסינגל המשכתי עד ק"מ 23, כאן הדרך לדרום חסומה בגידור ובצמחיה, חזרתי עם הסינגל לאחור ובצומת הדרכים בה נכנסתי לסינגל ( ק"מ 24) פניתי בירידה לדרום לכיוון כביש 1 .
- מק"מ 24.5 עד 24.85 רכבתי במקביל ובקרבת כביש 1 למזרח, ובק"מ 24.85 פניתי לדרום למעבר בגשרים שמתחת לנתיבי הכביש (בתקופת הגשמים המעבר בגשרים אלו בעיתי). ממעבר הכביש עליתי בעלייה תלולה לדרום-מערב ובצומת הדרכים בק"מ 25.18 המשכתי עם העלייה לדרום.
- בק"מ 26 פניתי בירידה למזרח לכיוון הכביש (כביש הגישה לחאן שער הגאי), ובצומת עם הכביש בק"מ 26.2 פניתי לדרום, בק"מ 26.6 עברתי בגשר מתחת לכביש 38 למזרח, ניכנסתי לביקור באתר ההנצחה מח"ל בק"מ 26.9 (באתר ישנה ברזיית מים)
- מאנדרטת מח"ל חזרתי לאחור, והתחלתי את הירידה למערב על דרך בורמה, בק"מ 27.5 עברתי את עין מסילה (שהיה יבש) והמשכתי בירידה למערב, הדרך מתעקלת לצפון-מערב, יורדת לצד הכרמים ובק"מ 29.9 חציתי את נחל מאיר למערב ונפרדתי מדרך בורמה.
- בק"מ 29 חציתי את נחל נחשון בגשר הקטן שמעל הנחל, ובק"מ 31.6 בצומת הדרכים שמצפון לנחל פניתי למזרח.
- בק"מ 31.9 פניתי לצפון מזרח לתחילת העלייה לכיוון מצד לטרון, במפגש עם כביש המנזר בק"מ 33 המשכתי את העלייה עם הכביש לדרום-מערב וכ- 100 מ' לאחר מכן בק"מ 33.1 דרך העפר מסתימת. עליתי בעלייה תלולה למערב בשביל הליכה צר, ובין ההריסות והצמחייה מצאתי את הכניסה למבנה המבצר היפה.
- מהמבצר חזרתי לדרך לא ממש ברורה ממזרח למיצר, איתה המשכתי לכיוון דרום. הדרך מתעקלת למערב, מקיפה את הגבעה מדרום וממשיכה בירידה למערב. בק"מ 34 עברתי ליד מגרשי החניה שבכניסה למנזר לטרון, ועם כביש המנזר המשכתי את הירידה לכיוון כביש 3.
- חציתי את כביש 3 בק"מ 34.5 , המשכתי עם הכביש לצפון ובק"מ 34.6 פניתי למזרח לכניסה לאתר יד לשריון לסיום המסלול.
לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps
סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps
לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)
אותי זה ענין:
קשה לאסוף את מכלול הפרטים המתייחסים למלחמת השחרור, גם כי מלחמה היא אירוע כאוטי עם התרחשויות מקומיות רבות וגם בשל כמות האירועים.
בנוסף, תיעוד האירועים, המסקנות, וההחלטות במהלך המלחמה מפוזרים בין אירגוני ההגנה השונים שפעלו בשטח באותה התקופה, לכול ארגון יש את הזיכרון שלו, את הנרטיב שלו ואת האירועים כפי שהוא מבין, כפי שהוא מעוניין להבליט או להסתיר.
אנסה לתמצת ולארגן את סדר האירועים באזור:
- ההחלטה של עצרת האום ביום 29 לנובמבר 1947 לחלוקת הארץ לה התנגדו הערבים, פותחת את מלחמת העצמאות ומעצימה את האירועים שקדמו למלחמה. המילחמה בתקופה זו ועד פלישת צבאות ערב (ביום הכרזת המדינה 14.5.1948) היא מול הערבים תושבי הארץ שאליהם מצטרפים מתנדבים ממדינות ערב – צבא ההצלה.
- לקראת סיום המנדט (15.5.1948), השלטון הבריטי פחות התערב ופחות השליט סדר בארץ ובדרכים. הביטחון בדרכים הלך והתדרדר, בעקבות התדרדרות זו יצאה פקודה של ההגנה בדצמבר 1947 המחייבת כי התנועה בדרכי הארץ תהיה בשירות בלבד.
- בהמשך לחוסר הביטחון בדרכים, ולנוכח הצורך לליווי השיירות, החל באמצע חודש ינואר 1948 ייצור של רכבים משוריינים במסגריות הישוב היהודי, ואורגנו כוחות לליווי השיירות.
- בשנות השלטון הבריטי שקדמו למלחמת השחרור, הנסיעה בשיירות לצורך אבטחת הנוסעים והרכבים, הייתה מקובלת. באופן כללי השלטון הבריטי אפשר תנועה זו והיו מקרים בהם אף הגיע לעזור בעת הצורך.
- השיירות שהיו מתקבצות למעבר בכבישי הארץ, לא היו שיירות מאורגנות כגוש מאוחד וברור, אלה היו אסופה של רכבים ואנשים שקובצו לשיירה.
- בתקופת הזמן שבין דצמבר 1947 (הוצאת הפקודה לנוע בשיירות) ועד ליום 1.4.1948 (יום בו מתחילה לחימה על הכפר אל קסטל), נתקעו או נתקלו במערבים, 13 שיירות שניסו להגיע לירושלים, רובם באזור שבן באב אלווד (שער הגאי) והכפר אל קסטל.
- בתקופה זו שלפני סוף מרץ 1948 כנגד וכתגובה למערבי השיירות או כתגובה להתנכלות נגד הישובים, היו אירגוני ההגנה והישוב היהודי מגיבים בפעולות תגמול.
- מנהיג הערבים באזור ירושלים היה עבד אל-קאדר אל-חוסייני, ופעולות חסימת הכבישים לירושלים היו באחריותו ובהוראות.
- הפסקת מעבר הרכבים מהשפלה לירושלים ובהמשך הפסקת הזרמת המים בקו ראש העין – ירושלים, הווה את עיקר הלחץ והצורך בכיבוש אזור לטרון, שער הגיא – באב אל וואד והדרך לירושלים.
- בתקופת מלחמת העצמאות בירושלים מתגוררים כ- 100,000 יהודים, בן גוריון נותן חשיבות עליונה לירושלים (יותר מאשר לכול מקום אחר בארץ), ניתן לתמצת את השקפתו של בן-גוריון בקשר לירושלים במילים הבאות: "אין לטרון – אין כביש (לירושלים), אין כביש – אין ירושלים, אין ירושלים – אין מדינה". ומכאן החשיבות המכרעת, שבן-גוריון נותן לכיבוש לטרון. (ציטוט מויקיפדיה)
- בסוף מרץ 1948 יוצאת לפועל תוכנית ד'. תוכנית ד' היא תוכנית רחבה, שעיקרה שינוי האסטרטגיה כללית, תוך שינוי התפיסה ומעבר מהגנה על הישובים והשיירות, ליוזמה של התקפות והשתלטות על אזורים ובכלל זה גם על אזורים שלא נועדו ליישוב היהודי בתוכנית החלוקה, וזה במידה ויש צורך באזור כדי להגן על ישוב יהודי.
- הקרבות באזור הקסטל:
בתאריך ה- 1 באפריל הותקף המשלט הדרומי ששמר על מחצבת סולל בונה שמדרום לכפר אל קסטל. (במחצבה זו יוצר חומר בניין לביצורי אזור ירושלים) במהלך הניסיון להחזיר את המשלט הדרומי לידנו נהרג ונעלם נחום שושני (נחום שושני, שכונה נחשון היה מפקד המרחב). - ביום 1 באפריל, בהמשך להתקפה על המשלט הדרומי, כנראה מתוך פחד מנקמה, ברחו חלק מתושבי הכפר אל קאסטל ועזבו את הכפר.
- בריחת אנשי אל קסטל ופינוי הכפר זוהתה כנקודת כושר להשתלטות על הכפר, ואכן כוח בפיקודו של אליהו סלע המכונה רעננה, (קצין המבצעים של הגדוד השישי של הפלמ"ח) תפס את המקום בלילה של ה- 3 באפריל.
- ההשתלטות על הכפר אל קסטל הייתה אירוע חשוב בגלל שליטתו של הכפר על הכביש לירושלים, אך לא פחות חשוב, בגלל שהיה זה מהכיבושים הראשונים של אזורים שלא נועדו להיות חלק מהמדינה היהודית בתוכנית החלוקה.
- בעקבות ההשתלטות על הקסטל וחשיבות האירוע רוכז מאמץ מלחמתי גדול של ערביי האזור ובראשם עאבד אל קסר אל חוסני להחזרת המקום וכיבושו מחדש. ערבים מכל כפרי האזור מגויסים לקרב וקרבות עזים מתחוללים באזור לאורך מספר ימים. ההתקפה הגדולה על הקסטל מתקיימת בלילה שבין 7 – 8 באפריל וממשיכה ביום 8 באפריל. בקרבות אלו נהרג מנהיג הערבים באזור עבד אל קסר אל חוסני.
- בסופו של יום 8 באפריל הערבים מצליחים לכבוש את הקסטל ומיד מתארגנת התקפת הנגד. הפיקוד על התקפת הנגד מוטלת שוב על רעננה (אליהו סלע) והכוח מצליח לכבוש את הכפר ביום ה- 9 באפריל. בקרבות הקסטל נהרגים 72 לוחמים.
- מבצע נחשון (4 עד 14 לאפריל):
מבצע נחשון היה המבצע הראשון הגדול והמתוכנן שייצג וביטא את תוכנת ד'. כיבוש הקסטל היה חלק מהפעולות המקדימות למבצע. מטרת המבצע הייתה לפתוח את הדרך לירושלים ולהעביר אספקה לעיר. - תוואי הדרך המתוכנן: מהשפלה דרך חולדה, בבאב אל וואד (שער הגיא) ועם הכביש דרך הקסטל לירושלים. המבצע החל בלילה שבין 4 ל- 5 בפיצוץ אגף במפקדת חסן סלאמה ליד רמלה. באותו הלילה יצאה מחולדה שיירת נחשון הראשונה בת 62 רכבים. חולדה הערבית נכבשה ללא התנגדות, והכוח כובש את הכפר סיידון (דרומית לרמלה), את דיר מוחיסין (מערבית ללטרון) ואת שייח' מוסא, (גבעה בקרבת דיר מוחיסין).
- ביום 9 באפריל, כבשו האצ"ל והלח"י את הכפר דיר יאסין בפעולה השנויה במחלוקת. הפעולה התפרסמה עקב הפירסום השנוי במחלוקת, בנוגע לביצוע של טבח באנשי הכפר בו נהרגו עשרות אנשים, בינהם נשים וילדים. בפעולה זו נהרגו 5 לוחמי האצ"ל והלח"י.
- ביום ב 11 באפריל כבש הפלמ"ח את קולוניה (כפר גדול מצפון לכביש ת"א ירושלים) וכך אובטחה התנועה בחלק זה של הכביש לירושלים.
- במסגרת מבצע נחשון מיום 5 באפריל ועד ליום 15 באפריל הגיעו לירושלים 3 שירות עם הספקה משמעותית של מאות משאיות.
- מבצע הראל (15 עד 20 לאפריל):
המבצע היה המשך ישיר של רצף הלחימה של מבצע נחשון והמשך הלחימה סביב הכביש לירושלים. המבצע מתחיל בכיבוש הכפר סאריס בליל שבין ה- 15 ל- 16 באפריל, (הכפר חלש על הדרך לירושלים). - ביום 17 באפריל עוברת השיירה הראשונה במסגרת מבצע הראל ומגיעה לירושלים עם כ- 130 רכבים. שיירה נוספת עוברת וחוזרת לת"א ביום 19 באפריל.
- ביום 20 באפריל שיירה ארוכה שבראשה היה גם דוד בן גוריון מנסה לעבור לירושלים, השיירה עוברת בחלקה, אך על הרכבים שבמרכז השירה נפתחת אש והשירה נכנסת לקרב בו נהרגים 15 לוחמים.
- ביום זה 20 באפריל מופסק מבצע הראל, הפסקת המבצע בוצעה לצורך העברת כוחות לוחמים לירושלים לחיזוק העיר ולקראת מבצע "יבוסי" (22 באפריל עד 4 במאי)
- עם עזיבת כוחות הפלמ"ח את האזור, הערבים משתלטים על האזור והדרך לירושלים נחסמת.
- מבצע מכבי (8 עד 18 במאי):
מטרת המבצע הייתה להחזיר את השליטה על כביש לטרון ירושלים לאחר שהשליטה באזור זה הופסקה עם סיום מבצע הראל.
תיאור יפה של המהלך האירועים בתקופת המבצע עצמו באתר של משה הרפז. - ביום 14 למאי יום הכרזת המדינה, הבריטים עוזבים את משטרת לטרון.
- ביום 15 במאי, יום סיום המנדט הבריטי, צבאות ערב פולשים לארץ. הצבא הסורי והלבנוני בצפון, צבא ירדן ועירק במזרח, והצבא המצרי בדרום.
- מיום ה- 15 במאי, ועד יום 18 במאי יום הגעת הלגיון הירדני לאזור, משטרת לטרון נותרה עזובה וההזדמנות להשתלטות על האזור לא נוצלה.
- ביום 17 במאי (שיירת היתום) בניסיון למעבר שיירה בדרך שונה העוקפת את לטרון ועוברת ב"דרך האיילות" דרך ששימשה את הערבים והייתה ממוקשת, עלתה משאית על מוקש ובסופו של יום עברה משאית תחמושת אחת בלבד לירושלים.
- ביום 18 למאי הלגיון הירדני מגיע לאזור לטרון טופס את המקום, עוצר את מעבר השיירות באזור.
- בלחץ בן גוריון, יוצא בלילה שבין 24 ל 25 למאי מבצע בן נון א' במטרה לפתוח את המעבר לירושלים באזור לטרון, אך כיבוש לטרון נכשל. במצע זה היו פצועים רבים ו 74 הרוגים
- כהכנה למבצע בן נון ב' נכבשים הכפרים בית ג'ז ובית סוסין ביום 28 למאי.
- בלילה בין 30 ל 31 למאי יוצא מבצע בין נון ב', מבצע נוסף בניסיון לכיבוש משטרת לטרון. גם מבצע זה ניכשל וגם כאן פצועים רבים ו 49 הרוגים.
- ב- 1.6.1948 מתחילים בהכשרת דרך בורמה, ועל תוואי הדרך מתחילה חברת מקורות בעבודות ההכנה לסלילת של קו השילוח, קו המים לירושלים התחיל לפעול בלילה של יום 12 באוגוסט 1948.
- בלילה בין 8 ל 9 ליוני יוצא מבצע יורם המבצע השלישי לכיבוש לטרון – גם מבצע זה נכשל. (תיאור יפה של המהלך האירועים בתקופת המבצע ובמבצע עצמו בכתבה של אורי מילשטיין במערב).
- ביום 10 ליוני מסתיימת עבודת הכשרת דרך בורמה. העבודות בוצעו תחת לחץ רב עקב החשיבות לסיום סלילת הדרך לפני כניסת ההפוגה הראשונה המתוכננת ליום 11 ליוני.
- חשיבות סיום העבודה נבעה מכמה סיבות:
- לפי הסכם ההפוגה, לא ניתן היה להמשיך את פעולות הסלילה בזמן ההפוגה והאספקה לירושלים תהיה נתונה לחסדי הלגיון הירדני.
- מיד בסיום ההפוגה תהיה דרך מוכנה לאספקת ציוד לחיזוק ולשמירה על ירושלים.
- בדיעבד, הירדנים אפשרו מעבר שירות בכביש לירושלים במהלך ההפוגה. אך יתכן כי הידיעה שיש מעבר לירושלים גם ללא הסכמתם למעבר דרך לטרון, היא שהשפיעה על החלטתם בנושא.
- ביום 11 ליוני תחילת ההפוגה הראשונה המוסכמת על הצדדים ל- 4 שבועות, על פי הסכם ההפוגה, ניתן להעביר ולבצע פעולות הומניטריות בלבד. במהלך ההפוגה הירדנים מאפשרים מעבר שירות של ציוד הומניטרי, ודרך הכביש לירושלים.
בית המרחץ של העיר הרומית אמאוס־ניקופוליס:
- בית המרחץ הוא מיבנה מרשים שאפשר לראות מבחוץ בלבד. על כול הפתחים והחלונות מוקמו סורגים.
בסוף שנת 2014 ערך המנהל לשימור תיק תיעוד של האתר, אך המקום לא זכה עדיין לטיפול. - בית המרחץ ניבנה ע"י הרומים במאה ה- 3 לספירה ולאורך השנים הדורות וההיסטוריה עבר המקום שינויים רבים. בשלב האחרון התקדש המקום למוסלמים וזכה לכינוי "שייח' עובייד", קדושתו למוסלמים כקבר שיח' עזר למקום בשימורו בתקופה האחרונה.
- המקום השתמר בצורה טובה מאוד ובכלל זה השתמר גם גג המבנה ותנורי חימום שבמקום. בעבר עד התקופה הביזנטית נבעו מים חמים במקום, נביעתם הופסקה כניראה ברעידת האדמה החזקה שהתרחשה בשנת 449 לספירה.
תזכורת לייחודיות האזור ולנביעת מים בהרכב מינראלי חריג התגלתה במערת נשר (הסגורה לביקור קהל).
לפרטים נוספים:
- להרחבה בחוברת של רשות העתיקות (עמוד 63)
- מרחצאות רומיים – אמאוס, באתר של יהודה הולצמן