מסלול בין נקודות העניין הרבות שיש באשקלון.
לאורך המסלול מורגש השוני בין ישן לחדש, בשילוב אתרים רבים לשימור (בחלקם גם הזנחה).

אורך המסלול 22.7 ק"מ.
טיפוס מצטבר: 160 מ'.
נקודת ההתחלה והסיום: אשקלון – רכבת כורכר גדולה ממזרח לרחוב "מושה ואידית דורות"
יום שישי 5.12.2026

דרכים:

כביש – דרך סלולה – מידרכה: סה"כ כ- 21.5 ק"מ.
דרך עפר: סה"כ כ- 1.2 ק"מ.
סינגלים: ללא סינגלים.

לאיסוף הנקודות הגעתי לאשקלון פעמיים, בפעם השנייה הוספתי גם קטע מחוץ לעיר כדי לבקר במתקנים הבריטים העגולים זכר למחנה הצבאי "אל ג'יאה".
את מסלול הרכיבה למתקנים הוספתי בנפרד (מסלול תכלת במפת IHM), תיאור המסלול בנפרד בהמשך.

המסלול בקצרה:

מסלול עירוני לצד רחובות העיר העובר בין השכונות ונקודות העניין שבעיר. לאורך המסלול מורגש השוני בין האזורים הוותיקים (במיקומה של העיר מג'דל – טרום מלחמת השחרור) שבחלקם גם הזנחה, לבין אשקלון החדשה.

תאור המסלול:

• את הרכב חניתי ברכבת הכורכר הגדולה ממזרח לרחוב "מושה ואידית דורות", ולצד הכביש וחניון דלילה פניתי למערב, (בחוף דלילה ישנם שירותים ציבוריים ומקלחות ציבוריות – ללא מים חמים)
• לצד הרחובות: יפה נוף, דוד בן גוריון, ותאודור בן עמר המשכתי עד ק"מ 1.5 ופניתי לדרך עפר למזרח, כאן באזור הפתוח נתן לראות שרידים של הכפר אל-ג'ורה שבתיו נהרסו לאחר מלחמת השחרור.
• בק"מ 1.7 עברתי ליד שרידי בריכת מים ששימשה כנירה את חקלאי אל-ג'ורה והלאה המשכתי בדרכי עפר לכיוון רחוב דוד בן גוריון (ק"מ 2.1).
• בשביל האופניים לצד הרחוב המשכתי לבית החולים ברזילי, כאן התכוונתי להיכנס למתחם בית החולים ולבקר במקום בו עמד מבנה זיכרון (משהד) סייד חוסיין. בכניסה למתחם נתבקשתי לא להיכנס עם האופניים, ולהשאירם בחנייה בקרבת עמדת הבידוק.
• ויתרתי על הכניסה והמשכתי, בהמשך הסבר על המקום הקדוש למוסלמים, ואיך הוא מתקשר לנביא מוחמד .
• מבית החולים המשכתי לצד רחובות בן גוריון והנשיא, בק"מ 4.2 עברתי מול בית עלי ובק"מ 5.4 נכנסתי למרכז המסחרי של שכונת אפרידר להציץ על חצר הסרקופגים (ק"מ 5.5) והלאה המשכתי לסביל הצמוד למכללה האקדמית אשקלון (ק"מ 6.6).
  מהסביל המשכתי לצד רחוב אלי כהן ובצמוד לצומת עם יצחק רבין הגעתי לבאר איברהים פחה (ק"מ 7). באר זו היא שריד יחיד לתחילת הבנייה של עיר עות'מאנית שלבסוף לא קמה ולא נבנתה.
• לצד רחובות העיר המשכתי דרך השכונות נווה אילן ומגדל, בק"מ 8.5 נכנסתי לרחוב הרצל שהיה בעבר אחד הרחובות הראשיים של העיר מג'דל ובק"מ 9.1 הגעתי למגדל המים שניבנה בזמן השלטון הבריטי לטובת התרחבותה של מג'דל לדרום.
  מהמגדל לצד הרחובות נח"ל ודוד בן גוריון, המשכתי לסביל שבצומת הרחובות בן גוריון וצה"ל (ק"מ 11).
• על גבול האזור המתועש לצד רחוב צה"ל המשכתי למערב, עברתי דרך שכונת רמת אשכול, חציתי בק"מ 13 את רחוב אבן עזרא ובסוף רחוב הרב כהנא, במעבר שבין שני מגדלי המגורים עברתי לרחוב משה קול (ק"מ 13.3) והלאה לבית האמידים הגדול, שריד לעירה מג'דל, מבנה לשימור הממתין לימים טובים (ק"מ 13.4).
• מבית האמידים פניתי למזרח, עזבתי בק"מ 13.5 את רחוב אלי כהן ודרך שביל הכורכר (אזור בו היה מרכז העיירה מג'דל) המשכתי לשרידי המסגד הקטן (ק"מ 13.7), ומחורבות המסגד הקטן המשכתי דרך רחוב הרצל למסגד הגדול שהיה לב טבורה של מג'דל, ניקרא כיום החאן (ק"מ 14.1).
• מהחאן המשכתי לכיוון שכונת נווה הדרים, עברתי ליד בית הקברות המוסלמי המוזנח (ק"מ 14.4) ובק"מ 15.1 פניתי לשביל הגן הציבורי הארוך הנימשך לצפון.
• מק"מ 16.4 המשכתי לצד רחוב שאר ישוב והלאה ל- "קזינו" (ק"מ 17.4), מבנה שיועד להיות מסעדה יוקרתית בתוך מתחם עיר סרטים.
• מהקזינו המשכתי דרך רחוב צבי סגל, לכנסייה הביזנטית (ק"מ 18.7), (צבי סגל היה יזם רעיון עיר הסרטים).
  מהכנסייה דרך אתר הפסיפס (ק"מ 19) המשכתי למלון הרלינגטון העגול והמרשים (ק"מ 19.6, בעבר הולידיי אין), פרי יצרתם של האדריכלים יעקב ואמנון רכטר והלאה לטיילת.
• בק"מ 19.9 עברתי בקבר השייח עוואד ודרך הטיילת היפה שלאורך החוף המשכתי למתחם המרינה (ק"מ 20.7).
  בק"מ 20.9 פניתי למדרכה העולה מהחוף לרחוב יפה נוף ובק"מ 21.3 עצרתי בקברים הרומים הסגורים בסורגים, שומרו בין מבנה מגדלי הדירות שבמקום.
• מהקברים ירדתי חזרה לכיוון הים, המשכתי על המדרכה לקצה הטיילת, עליתי לרחוב יפה נוף והלאה לרכב ולסיום המסלול.

לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps

סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps

לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן

ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]

מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)

קישורים:

ויקיפדיה: אל-מג'דל
הוליווד באשקלון – תוכנית לבניית של עיר סרטים ותיירות
אבי ששון – עיר מחפשת זהות, שימור המורשת הערבית בעיר יהודית – אשקלון כמשל

אותי זה עניין

[פרורי מידע – הרחבה על סייד חוסיין – (אשקלון) והקשר לנבא מוחמד]

במסלול זה משולבים אתרים ופרטים רבים במיוחד, עקב גודלו של הפוסט, ריבוי הפרטים והתמונות הפרדתי את פרק ההרחבה באופן מוחלט.

[לפרק ההרחבה]

המרכז המסחרי של שכונת אפרידר (ק"מ 5.4)

לאחר סיום מלחמת העצמאות הגיע בסוף 1949 משלחת יהודים דרום אפריקאים לביקור הזדהות עם המדינה החדשה, הדרום אפריקאים ברשות מקס שפיץ הגיעו עם 1,000,000 ליש"ט ועם רצון להקים בכסף עיר חדשה.
הם סיירו בארץ, נפגשו עם שרת העבודה גולדה מאיר ובהמשך לכך החליטו להשקיע 250,000 ליש"ט בירושלים ו- 750,000 ליש"ט באשקלון.
את שכונת אפרידר והמרכז המסחרי הקימה חברת אפרידר ששמה מורכב מהשמות "אפריקה" ו"עמידר" – חברת הבנייה והשיכון הממשלתית.
את המרכז עצמו תיכנן האדריכל הדרום-אפריקאי ג'ק ברנט.
המרכז שהיה לסמלה של אשקלון נחנך בשנת 1953, זה היה המרכז תוסס שכלל את "בית העם", בתי עסקים, בית קולנוע, רחבת אירועים ועוד.
כיום מתקיים המרכז בצילו של הקניון החדש שנבנה סמוך לו. במהלך השנים ביצעו משתמשי המרכז שינויים ואלתורים רבים, שחלקם משמעותיים.
במרכז המבנה נמצאת כיום חצר הסרקופגים, תצוגת ארונות קבורה וממתאים מהתקופה הרומית והביזאנטית- הביקור בשעות הפעילות – ללא תשלום.

סביל ליד מכללת אשקלון (ק"מ 6.6)

הסביל ומיכל המים מאחוריו הוא מה ששרד ממכלול בית פרדס שהיה במקום. בית הפרדס שכלל גם באר, גבל בצידו הדרומי עם הדרך הקדומה שהובילה מתל אשקלון מזרחה.
הסביל שהוקם כנראה על ידי בעל המקום, פנה לכיוון הדרך הראשית (במקום בו עובר כיום רחוב אלי כהן) והיה חלק מקיר החומה שהקיפה את בית הפרדס. הוא שימשה כמקור מים לפלחים שעשו את דרכם ממג'דל לשטחים החקלאיים וכן את המבקרים שהגיעו לתל אשקלון.
הסביל נחנך מחדש לאחר שטופל ושוחזר בשנת 2004.

באר איברהים (ק"מ 7)

בשנת 1832 ביקש איברהים פחה, מושל הארץ באותה תקופה, להקים עיר חדשה בסמוך למג'דל וקרא לה "אשקלון אל-ג'דידה". מהעיר, שלא הספיקה להיבנות, שרדה הבאר.
בתקופת המנדט הבריטי נוסף לבאר גם מבנה ומשאבה מודרנית ששימשה להשקיית הפרדס שהיה במקום.
בשנת 1954 נרכש שטח הפרדס על ידי ארבעה זוגות: עמרם בן צבי, מוסה שמעוני (גיסו), יוסקה פלד (חבר אגד) וצבי סגלוביץ' ובנות זוגם, ומכאן נגזר השם "עמיצ"ור" – ראשי התיבות של שמות הבעלים, פרדס זה עובד עד שנת 1963.

מגדל המים (ק"מ 9.1)

המגדל הוקם בתקופת המנדט הבריטי על מנת להבטיח אספקת מים סדירה להתרחבותה של מג'דל מהאזור הוותיק (רחוב הרצל כיום), לכיוון דרום (מדרחוב הרצל והאזור בן־גוריון כיום), לאחר הקמת המדינה ויסוד העיר אשקלון המשיך המגדל לספק מים גם לשכונת מגדל.

סביל צומת אשקלון (ק"מ 11)

הסביל שנבנה לספק מים לעוברי הדרך הכיל כעשרים ליטר מים. הוא נבנה כנראה באופן פרטי בתקופה העות'מאנית, מיקומו היה צומת הדרכים הראשית שבין מג'דל לעזה והכפרים מסביב של אותם הזמנים.

המסגד הקטן, "ג'אמע א-סע'יר (זריר)" (ק"מ 13.7)

המקום היה בראשיתו, בתקופה הממלוכית, קבר שייח. בתקופה העות'מאנית, כחלק מתהליך התרחבותה של העיירה מג'דל לכיוון דרום ומזרח, הורחב מבנה הקבר ושימש כמסגד של שכונת אל-מדהון.
במבנה, שעשוי כולו מאבני כורכר, שולבו פרטי שיש קדומים שהובאו מתל אשקלון.
המסגד היה צנוע ללא צריח, בנוי בסגנון ערבי מסורתי: חצר מרכזית, משני צדדיה חדרים בעלי תקרה גבוהה, החדרים מקורים בקשתות צולבות.
מקום המדינה ועד לשנת 1965, שימש המבנה את המועצה הדתית בעיר.

המסגד הגדול, (ג'אמע אל-כביר") הנקרא היום החאן (ק"מ 14.1)

המסגד נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטאן הממלוכי, נאצר מוחמד (ששלט בין השנים 1340-1293). המבנה, הוא מהמבנים הראשונים המשמעותיים שבנו הממלוכים באתר החדש של מג'דל, לאחר שהרסו את אשקולן (עַסְקַלָאן -במקום בו נימצא כיום הגן הלאומי אשקלון).
במשא הכיבוש של הסולטאן הממלוכי ביאברס כנגד הצלבנים, הנהיג הסולטאן מדיניות של אדמה חרוכה.
באשקלון (שנת 1270) הוא הרס והחריב לחלוטין את העיר והנמל, ובמקומם הקים את מג'דל.
בבניית המסגד, ניצלו הממלוכים אבני בנייה ופרטי שיש מחורבות תל אשקלון. המבנה מצטיין בעיטורים האופייניים לאמנות הממלוכית ונראה כי היה זה המבנה המפואר ביותר בעיר לאורך מאות שנים, כולל בתקופה העות'מאנית.

"הקזינו" בשכונת ברנע (ק"מ 17.4)

"הקזינו" הוא חלק ממיזם וחלום על עיר סרטים.
מבנה זה שיועד לשמש כמסעדה יוקרתית בתוך מתחם עיר סרטים במתכונת הוליווד, הוקם ביוזמת צבי (הרמן) סגל, שהקים לצורך כך את חברת "ברנע בע"מ חברה ישראלית להסרטה".
עבודות הפיתוח בוצעו בשנים 1954-1955, אך מיזם עיר הסרטים נגנז והשכונה שקמה על שטח המיזם קיבלה את שמה "ברנע".
הבניין שהיה במשך שנים הבניין היחיד בשכונה, ננטש בשנות השבעים, ובראשית שנות התשעים שוקם והפך למרכז הקהילתי של השכונה.

עוד פרטים על המקום

הכנסייה הביזנטית (ק"מ 18.7)

שרידי כנסייה ביזנטית שנחשפו בשנת 1956 במסגרת סלילת רחוב צבי סגל

אתר רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית (ק"מ 19)

רצפת הפסיפס שנחשפה על ידי וסיליוס צפיריס מטעם רשות העתיקות בשנת 1967 במסגרת עבודות פיתוח שבוצעו באזור.
המקום שוקם וטופל, בהמשך להחלטת העיריה בשנת 2021 על בניית טיילת לאורכו של רחוב יקותיאל אדם.

תיאור המסלול למתקנים העגולים, זכר למחנה הצבאי "אל ג'יאה" (תכלת במפת IHM)

עד ק"מ 2.3 לצד הכיש המוביל לבית העלמין, באזור ק"מ 2.5 קטע קצר של חול לא מהודק, בין ק"מ 3.2 ל- 3.5 קטע עם חול לא מהודק – [ניראה כי טוב יותר לעבור בשביל שסימנתי באדום במפת IHM]

ק"מ 6.7 עד 9.3 לצד כביש מושב גיאה והלאה בשבילי השדות למתקנים (ק"מ 10.4). מהמתקנים המשכתי בשבילי השדות, בק"מ 10.9 צעדתי רגלית כ- 200 מ' – עקפתי אזור בוצי והלאה עד החיבור לכביש בק"מ 11.7.

חציתי את כביש 4 בצומת המרומזר וירדתי למערב לדרך המקבילה לכביש איתה המשכתי לתחנות הדלק (ק"מ 13.6) וחברתי למסלול המקורי ליד הסביל (ק"מ 14)

עוד פרטים על המקום

Please leave this field empty

מעונין לקבל עדכון לכל מסלול חדש באתר?

רישום לאתר

לצורך שמירה על בטיחות האתר, תהליך ההרשמה מורכב משני שלבים,
להשלמת הרישום יהיה צורך לאשר את הפרטים בקישור שישלח אליך,

לצורך שמירה על בטיחות האתר, תהליך ההרשמה מורכב משני שלבים, להשלמת הרישום יש לאשר את הפרטים בקישור שנישלח אליך, יש לבדוק את תיבת הדואר הנכנס או בתיקיית הספאם שלך כדי לאשר את המנוי