אורך המסלול: 21.1 ק"מ
טיפוס מצטבר: 368 מ' // ירידות 580 מ'
נקודת ההתחלה: כפר אדומים
נקודת הסיום: תחנת הדלק בצומת אלמוג
יום שישי: 12.2.2022
דרכים:
כביש: כ – 800 מ' בתחילה המסלול // ק"מ 2.9 עד 4 // ק"מ 17.5 עד 21.1 בסיום המסלול // סה"כ כ- 5.5 ק"מ .
דרך עפר: ק"מ 4.3 עד 5.1 // ק"מ 11.8 עד 13.3 // ק"מ 14.9 עד 15.2 // סה"כ כ- 2.6 ק"מ.
סינגלים: רוב מסלול סינגל // ק"מ 0.8 עד 2.9 // ק"מ 4 עד 4.3 // ק"מ 5.1 עד 11.8 // ק"מ 13.3 עד 14.9 // ק"מ 15.2 עד 17.5 // סה"כ כ- 12 ק"מ.
הטיולים באזור ואדי קלט משלבים נופים מרשימים של מצוקי מדבר עם מים, מנזרים ומבנים הסטורים.
שפע המים במקום שימש לאורך ההיסטוריה מגוון אוכלוסיות מגוונות, מי נמלטים מידי השלטונות, חקלאים, מתבודדים, נזירים, ומלכים גדולים. וכול זה קרוב יחסית ונגיש.
הרכיבה במסלול זורמת ברובה אך ישנם גם שיפועים תלולים ומעברים הדורשים מיומנות. במסלול הקצר והיפה לא התעכבנו במוקדי העניין שבנחל, שלחלקם מצורף בהמשך מספר קישורים.
את הרכבים השארנו בנקודת ההתחלה בכניסה לכפר אדומים (רכבת הכורכר ליד השער), ובסיום הרכיבה נעזרנו במוחמד, מקפיצן שהחזיר אותנו מצומת אלמוג בתמורה ל- 50 שקל לרוכב.
(052-5728-300 מוחמד)
תאור המסלול:
- תחילת הרכיבה היא על כביש כפר אדומים לצפון, עד לכיכר בעלייה וממנה ירידה, הכביש מתעקל למערב ובק"מ 0.85 פנינו לימין, כ- 20 מ' מצפון לכביש ישנו גן משחקים קטן ובצדו הצפוני ישנה יציאה לתחילת המסלול והסינגל. (לחדי העין, יש במקום סימון שבילים צנוע)
- עוד לפני שנכנסים לעניינים המסלול מתחיל באופן מפתיע בירידה תלולה מאוד. הסינגל יורד כמה עשרות מטרים בתלילות רבה לצפון ולאחר כ- 30 מ' פונה לצפון מזרח והירידה מתמתנת.
- עם הסינגל הנראה היטב ירדנו עד המפגש עם כביש 458 המחבר בין אלון למעלה מכמש (ק"מ 2.9), עלינו על הכביש ולצידו רכבנו עד ק"מ 4, במקום בו ניתן לעבור את מעקה הבטיחות עזבנו את הכביש פנינו למזרח להמשך הירידה בסינגל.
- בנקודה זו בה עזבנו את הכביש רצוי להמשיך בעלייה בצד המזרחי של כביש עוד כ- 100 מ' ולפנות לסינגל נוסף למזרח. סינגל זה העובר גם הוא על מדרונות וואדי קלט (מעל הסינגל אלו אנחנו רכבנו) אומנם אינו עובר קרוב למצוקי הנחל היפים, אך הוא חוסך עלייה וטיפוס רגלי של כ- 200 מ' הכוללים גם קטע עם האופניים על הכתף (המסלול הרצוי מצורף במפה בצבע אדום).
- אנחנו ירדנו מהכביש בסינגל הפונה לצפון מזרח ולאחר כ- 250 מ' פנינו ללא מסלול מוגדר לדרום וחברנו לדרך 4/4 הנמשכת לדרום מזרח. במפגש השבילים (ק"מ 4.3) פנינו למזרח והמשכנו את הירידה עם הדרך.
- בק"מ 5.1 הדרך 4/4 מסתיימת והרכיבה ממשיכה בסינגל למזרח בקרבת אמת המים מהבטון. הסינגל המתעקל לצפון ובמקום בו לא ניתן להמשיך ברכיבה (ק"מ 5.5) טיפסנו ברגל בעלייה תלולה ללא מסלול מוגדר. העלייה ברגל שנמשכה כ- 200 מ' כללה מספר מדרגות סלע וכ- 50 מ' עם האופניים על הכתף, (מלמטה העלייה נראתה מאימת, אך בסיומה פשוטה ממה שדמיינתי).
- מק"מ 5.7 ללא מסלול מוגדר המשכנו כ- 150 מ' לצפון מזרח, פנינו לדרום ודרך האוכף (שהייתה נסתרת) וחברנו לסינגל להמשך הרכיבה (ק"מ 6.1). בק"מ 7 פגשנו שוב את אמת המים מהבטון ובק"מ 8.1 הגענו לגשר הגדול של אמת המים מעל ואדי אבו א-דיבע.
- מגשר האמה ירדנו צפונה כ- 100 מ' לכיוון נחל קלט והמשכנו למזרח על המדרונות הנחל. באזור ק"מ 10.7 הסינגל ממשיך למזרח ומתרחק מהערוץ, עברנו דרך מספר מבנים של התיישבות בדואית קטנה ועלינו לאוכף שבק"מ 11. מהאוכף המשכנו בירידה למזרח עד המפגש עם הכביש (בק"מ 11.8).
- לצד הכביש עלינו לגבעה הקטנה שבראשה צלב גדול לתצפית על מנזר סנט ג'ורג' (ק"מ 12) ומהתצפית פנינו לדרך שמדרום לכביש. עם הדרך הזו שתחילתה לדרום מזרח עלינו עד ק"מ 13.3 ובשיא הגובה עזבנו את הדרך וירדנו בסינגל תלול שתחילתו לדרום ונמשך עד המפגש עם דרך העפר בק"מ 14.9.
- עם הדרך הפונה לדרום חצינו את ערוץ הוואדי ובק"מ 15.16 פנינו לסינגל לדרום, הסינגל יורד לערוץ וואדי א-סווייד ממשיך למזרח עובר ליד מפל סווייד בק"מ 17 וניפגש עם הכביש לורד יריחו בק"מ 17.5.
- לצד הכביש רכבנו לדרום, עברנו את הכיכר שבק"מ 18.6 ולצד הכביש המשכנו עד הצומת עם כביש 1 בה פנינו למזרח לכיוון תחנת הדלק לסיום המסלול.
לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps
סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps
לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן
ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]
מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)
אותי זה עניין
מעינות ואמות המים בואדי קלט:
לאורך וואדי קלט – (נחל פרת) ניתן לראות שרידים של אמות מים קדומות שהובילו לאורך ההיסטוריה את מי מעיינות הנחל לאזור ביקעת יריחו. האמה הקדומה ביותר נבנתה בתקופת החשמונאית (ימי בית שני), היא סיפקה מים לארמונות החורף של החשמונאים ולשדות החקלאיים שסביב הארמונות.
בהמשך הזמן בנה הורדוס אמת מים נוספת שעברה על תוואי דומה לאמה החשמונאית וסיפקה מים למבצר קיפרוס (דרום מערבית ליריחו). אמות מים נוספות נבנו בתקופה הערבית הקדומה ובתקופות שלאחר מכן ועד לתקופת המנדט הבריטי בה נבנתה אמת המים מודרנית מבטון.
מעיינות ואדי קלט בתקופת המנדט הבריטי:
שהבריטים כבשו את הארץ והגיעו לירושלים בסוף 1917 מערכת הובלת המים מאזור ברכות שלמה שסיפקה בעבר מים לירושלים כבר לא עבדה, עיקר הסיבה לכך הייתה חוסר תחזוקה ונזקים מכוונים של תושבי האזור שחוררו את צנרת המים לשימושם העצמי ולהשקיית השדות.
מקורות המים לתושבי ירושלים היו בעיקר בורות מים מקומיים, וקניית מים ממוכרי מים מקומיים שהיו מובילים מים מהמעיינות הסמוכים לעיר.
להספקת המים לכוחות הכיבוש והצבא הבריטים שהגדילו את צריכת המים היומית של העיר נידרש פתרון מהיר. תוך כ- 1/2 שנה השלימו הבריטים בחודש יוני 1918 את התקנת קו המים ממעיינות ערוב (כיום קצה המזרחי של מחנה הפליטים אל ערוב) ויחד עם מעיינות הביאר הזרימו לעיר כ- 1000 מטר מעוקב בכול יום.
עם התפתחות העיר והדרישה למים, נסלל בשנת 1927 – 1926 קו המים מעיין פוארה (עין פרט) בפרויקט שיזם והקים כקבלן ראשי בפרויקט יוחנן אבן עזרא. לקו זה צורפו בשנת 1931 מי המעיין עין פואר – (עין מבוע), הונח צינור בין שני המעיינות ומשאבה נוספת שמוקמה בעין מבוע העבירה את המים לעין פרט, בהמשך כעבור מספר שנים צורף למערכת זו גם עין קלט.
את פרויקט קו המים מוואדי קלט ליוו לא מעט בעיות, חלקן בעיות טכניות שנפתרו, (ניתן להציץ על בעיות אלו דרך כתבות העיתונות של אותה תקופה). בעיה נוספת משמעותית עליה היה קשה להתגבר היא אספקת מים לא יציבה של המעיינות, המשתנה בהתאם לעונה ולכמות הגשם השנתית.
בראשית שנת 1936 נחנך קו המים ממקורות הירקון שליד ראש העין, שהפך למקור המים העיקרי של ירושלים.
קישורים:
ארמונות החשמונאים והורדוס (פרופ' אהוד נצר ז"ל – המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית)
הספקת המים למבצר קיפרוס (זאב משל ודוד עמית)
עין מבוע – סרטון – הדגמת הפעימה בעין מבוע
אוסף תמונות של עבודות סלילת קו המים מואדי קלט ומראש העין
קטעי עיתונות (לתצוגת קטעי העיתונות נידרש לרוב זמן מה)
קטעי עיתונות 1931 [החלתה לחיבור עין פואר – (עין פרת) לעין פארה (עין מבוע)]
קטעי עיתונות 1931 [טענות רבות נגד פרויקט קו המים לעין פואר]
קטעי עיתונות 1932 [ניסיון הגדלת מי עין פואר]
קטעי עיתונות 1932 [החלתה לצרף ולחבור את עין קלט]
