מסלול בגליל העליון העולה ממושב עבדון לאבן מנחם ויורד בנחל כזיב

אורך המסלול: 47.8 ק"מ
טיפוס מצטבר: 1078 מ'
נקודת ההתחלה והסוף: חניית הרכבים בעין חרדלית (בצמוד לנחל כזיב)
יום חמישי : 4.5.2023


דרכים:

כביש – דרך סלולה – מידרכה: סה"כ כ- 12 ק"מ.
דרך עפר: סה"כ כ- 9 ק"מ.
סינגלים: סה"כ כ- 17 ק"מ.


המסלול בקצרה:

מחניון חרדלית צמוד לנחל כזיב עלייה למושב עבדון וחציית המושב למזרח; דרך המטעים והחורש עלייה לבור המים היפיפה בחורבת עקודים ומהבור המשך לפארק גורן. דרך כביש הפארק מעבר מדרום למושב גורן וממזרח לגרנות הגלילית; מעבר קצר לצד כביש הצפון וממנו בין שטחי הבור והמטעים מעבר ביובלי נחל משמש.
לצד כביש הצפון מעבר מדרום לאבן מנחם ובכביש חקלאים מעבר בהר אביעד וירידה לחורבת צונם (העיר האבודה).
מחורבת צונם ירידה תלולה לנחל שרך; עלייה משמעותית לפאתי פאסוטה ומכאן ירידה בין כרמי הזיתים והחורש לכיוון מערת המקדש עד לנקודה בה לא ניתן להמשיך ברכיבה ויש לצעוד רגלית, כאן צעידה של כ- 400 מ' עד למערה והאיש שבקיר.
ממערת המקדש חזרה לאחור, ירידה תלולה לנחל כזיב ובדרך היורדת וחוצה פעמים רבות את הנחל ירידה לחניון עין חרדלית לסיום המסלול.
המסלול לאורך נחל כזיב הוא אחד המסלולים המטוילים ביותר בארץ, עקב צפיפות המטילים, רצוי לתכנן את יום המסלול לאמצע השבוע ולא בחגים.

תאור המסלול

  • חניתי את הרכב בחניון עין חרדלית (בצמוד לנחל כזיב) ויצאתי עם הכביש המשובש בירידה למערב.
    לאחר כ- 500 מ' פניתי צפונה לגשר שמעל הנחל ובצידו הצפוני פניתי למזרח. לאחר כ- 200 מ' בצמוד לתחנת השאיבה פניתי צפונה ועם השביל עליתי עד לכביש הכניסה למושב עבדון.
  • עם הכביש חציתי את המושב למזרח ובצומת שבק"מ 3.3 פניתי למזרח, עליתי לצד הלולים ומק"מ 3.8 המשכתי בדרכי עפר שרובן טובות בעלייה מתונה עד חורבת עקודים (ק"מ 6.5).
  • כאן בצל קבוצת העצים הגדולים, כ- 10 מ' מדרום לשביל איתו הגעתי חבוי מתחת לפני הקרקע בור מים יפה ומרשים זכר להתיישבות שהתקיימה במקום בהתקופה הביזנטית – הרומית מאוחרת.
  • מחורבת עקודים המשכתי מעט למזרח ובצומת פניתי לצפון (ק"מ 6.6), עם שביל "הדבל" ההופך מדי פעם צר המשכתי את הרכיבה בחורש הנמוך עד המפגש עם הדרך בק"מ 7.5
  • כאן פניתי בירידה למערב ולאחר כ- 150 מ' פניתי לסינגל לצפון איתו הגעתי לדרך הלבנה בה פניתי לפארק גורן (ק"מ 8).
  • לצד כביש הפארק עצרתי לתצפית (ק"מ 9.2) ועם הכביש / דרך נוף, המשכתי עד ק"מ 11.5, כאן פניתי לדרך מזרחה והמשכתי לצד המטעים והחורש עד החיבור החוזר לכביש (ק"מ 12.6).
  • עם הכביש החקלאי ירדתי לצפון, עברתי ממזרח לגרנות הגלילית ובק"מ 14.8 הגעתי לכביש הצפון. לפני העלייה על הכביש סימנתי את עצמי בצהוב בולט על התרמיל ולצד הכביש עליתי עד ק"מ 16. (באזור זה, הכביש ושול הכביש ברוחב בינוני).
  • הדרך מק"מ 16 ועד צומת השבילים בק"מ 17.6 היא דרך קופצנית ובהמשך דרך 4/4 נוחה עד שער המרעה שבק"מ 18.8 (שער עם מעבר רגל). כאן מתחילה דרך לבנה העולה לכביש הצפון (ק"מ 20.3).
  • לצד הכביש על השול הרחב עליתי עד ק"מ 21.4, בצומת פניתי לכביש החקלאי העולה לדרום מערב איתו המשכתי עד ק"מ 23.7. כאן פניתי לשביל לצפון ולאחר כ- 30 מ' ירדתי ללא שביל מוגדר לצפון מערב, עברתי אזור ללא חורש ובק"מ 23.9 נכנסתי עם השביל המוצנע לחורש הצפוף המגיע לחורבת צונם – העיר האבודה (ק"מ 24).
  • לאחר ביקור במקום חזרתי לאחור ובק"מ 25.8 ירדתי בתלילות עם הדרך הסלולה לנחל שרך (ק"מ 27.3) חציתי את הערוץ שהיה עם מעט מים ופניתי לצפון מזרח.
  • כאן מתחילה דרך קופצנית (בתחילתה משובצת אבנים) הנמשכת עד צומת השבילים בק"מ 28.5.
    (בקטע הקופצני התלול – הליכה רגלית של כ- 150 מ'). בצומת השבילים בק"מ 29.4 פניתי לדרך מערבה.
  • עם הדרך בין כרמי הזיתים עליתי עד צומת השבילים בק"מ 30.5 ומכאן ירדתי לצפון מערב בדרך לבנה, בק"מ 30.9 פניתי לצד החורש למערב ובק"מ 32 פניתי למערב.
  • עם הדרך ירדתי במהירות עד צומת השבילים בק"מ 33.3, פניתי לדרום ועם הדרך הקופצנית ירדתי עד לנקודה בה לא ניתן לרכב (ק"מ 34). החבאתי את האופניים בין השיחים והמשכתי את הירידה ברגל עד למערת המקדש (ק"מ 34.4).
  • כאן על הצוק, דרום – מזרחית למערה, בגובה של כ- 4 מ' חקוק דמותו של "האיש שבקיר" בתחילה לא זיהיתי את הדמות בשמש המסנוורת, אך במבט שני ניתן לראותה בברור. מיקום הדמות באזור הסלע הבהיר, מעל שלט ההסבר שהוצב במקום. מה הוא?, מי הוא? ומי היה זה שהתאמץ, חקק וחצב בגובה רב, לא ידוע, השערות יש , אך מידע וממצאים פחות. ממצאים שנמצאו במערה הצמודה מתארכים לתקופה ההלניסטית, לכן ההשערה שגם הדמות שייכת לתקופה זו.
  • לאחר הפסקה קצרה בנוף המרשים חזרתי לאחור, אספתי את האופניים וחזרתי בשביל איתו הגעתי עד ק"מ 35.4. ללא שביל ברור ירדתי כ- 150 מ' בין האבנים הפזורות והתחברתי לסינגל הנמשך למזרח איתו הגעתי עד לערוץ היורד לנחל כזיב (ק"מ 36).
  • המסלול היורד בתלילות לנחל כזיב ברובו רכיב, אך לאורכו מספר לא קטן של נקודות בהם יש לרדת ולצעוד מספר צעדים. בחלקו התחתון בקרבת נחל כזיב, ירידה רגלית תלולה של כ- 100 מ'.
  • הירידה הנהדרת לארך נחל כזיב (ק"מ 37.3 עד סוף המסלול) רובה בדרך טובה,בצל, כשמיידי פעם עוברים במים וחוצים את הנחל הזורם. בק"מ 39.2 עצרתי לטבילה בבריכות היפות ולאחר הפסקה קצרה ירדתי עם הדרך עד לחניון עין חרדלית לסיום המסלול.

הערות ואזהרות


לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps

סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps

 

לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן


ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]


מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)


אותי זה עניין

חורבת צונם – "העיר האבודה":

בלב החורש הצפוף והפראי באזור שבין נחל בצת ונחל כזיב היו בעבר ישובים רבים ומשגשגים שהחורש כיסה והסתיר. מדובר בעיקר על ישובים מהתקופה הרומית, ביזנטית ומהתקופה הממלוכית.
באזור פזורים שרידי ישובים רבים, בצפיפות מרשימה, במבט במפה ניראה שאין קילומטר או גבעה בה לא הייתה התיישבות.

בור המים בחורבת עקודים וחורבת צונם הנם מאותם האתרים יפים בהם נשתמרו מבנים.
חורבת צונם, או בשמה המוכר: "העיר האבודה" היא אחת המרשימות שבחורבות אלו, והשם "העיר האבודה" בהחלט מתאים לה. הביקור במקום נותן תחושה של מגלי אוצרות בג'נגל.


אותי זה עניין

האיש שבקיר

על הצוק, במדרונות נחל כזיב, בצמוד למערת המקדש, בגובה של כ- 4 מ' חקוק דמותו של "האיש שבקיר"

שמואל באר גילה את תבליט "האיש שבקיר" בשנת 1985 במסגרת הפרוייקט הפרטי שלו: סקר מערות בנחל כזיב, שמואל שימש באותן השנים כפקח מתנדב בכזיב (במסגרת התנדבותית של יום בשבוע).

כך כתב ותאר שמואל באר על תגליתו לארכיאולוג צבי אילן:

"אבל מי הוא העוקב אחרי? כאשר שוב הייתי למטה בחוץ ואני מביט בריכוז סביב סביב …. עיני נתקלות …. בדמות אדם …. בגודל טבעי …. ייצוגי וברור בתבליט …. חצוב בסלע …. לקח לי זמן להתאושש ממפגש זה.
אינני יודע מה שהוא חשב, אבל בראשי התרוצצו אלף מחשבות".

התבליט לא נימצא "על הדרך", כדי להגיע למקום נדרשת גיחה ייחודית (כ-600 מ' רכיבה קופצנית ובנוסף הליכה רגלית של כ- 400 מ'), המקום בהחלט מצדיק את המאמץ משתי סיבות:
נוף יפיפה ותלול המשקיף על המורדות והמצוקים של נחל כזיב וכמובן התבליט הייחודי של דמות החייל / המלך או אולי האל, שלפי הממצאים במקום מתוארך לתקופה ההלניסטית.

האיש שבקיר מבט כללי
האיש שבקיר
מורדות נחל גורן מאזור מערת המיקדש

חורבת עקודים (ק"מ 6.5)
מבט מפארק גורן לנחל כזיב ולמונפורט (ק"מ 9.2)
כמה מטרים לפני מערת המיקדש מבט למערב (ק"מ 34.4)
מבנה צלבני בנחל כזיב (ברקע המונפורט) ק"מ 42.3

מעונין לקבל עדכון לכל מסלול חדש באתר?

רישום לאתר

שתף

עידו אליאב

אני מטייל כתחביב מילדותי וברכיבה על אופני הרים משנת 2013. את האתר הזה אני בונה, מעדכן ומממן באופן עצמאי והוא פתוח לשירות ציבור הרוכבים והמטילים. טלפון: 052-381-2216

כתיבת תגובה