אורך המסלול: 48.2 ק"מ
טיפוס מצטבר: 705 מ'
נקודת ההתחלה והסיום: האנדרטה לחללי אלכסנדרוני בקרבות לטרון, (מיקומה כקילומטר דרום מזרחית לקיבוץ נחשון).
יום שבת: 11.9.2021


דרכים

כביש: ק"מ 1.4 עד 2.2 // ק"מ 7.3 עד 9.3 // ק"מ 13.5 עד 14 // ק"מ 15.4 עד 16.6 // ק"מ 22.4 עד 23.6 // ק"מ 30.5 עד 34.7 // ק"מ 38.8 עד 40.6 // סה"כ כ- 12.7 ק"מ
דרך עפר: רוב המסלול דרכי עפר
סינגלים: ק"מ 37.2 עד 37.6 // ק"מ 42 עד 43.3


מסלול זה עובר במרבית הנקודות המשמעותיות הקשורות לקרבות לטרון באזור שבין חולדה לבאב אל ווד (שער הגיא).
הרכיבה במסלול עזרה לי להבין את תוואי השטח בו התרחשו האירועים והקרבות, והמחישה את המעברים ונקודות השליטה שהשפיעו על הקרבות באזור.
על אף שהמסלול מעט ארוך, הרכיבה בו לא קשה, רובו על דרכים טובות, והעליות בו מפוזרות בצורה נוחה ומתונה.


מסלול זה, העוסק בקרבות מלחמת השחרור הוא המשך למסלול נוסף באזור: "באזורי קרבות לטרון- חלק א' בין לטרון ופארק קנדה" שהקדשתי לקרבות הקשורים "למבצע יורם" ולצד הצפון מזרחי של האזור (לשטח שבין לטרון ומבוא חורון – מקום בו היה הכפר הערבי בית נובא) .המסלול הנ"ל כולל בתוכו סיכום לאירועים שהתרחשו בסביבה במלחמת השחרור, בעזרתם ניתן להבין יותר טוב את אשר התרחש באזור.

[למסלול "באזור קרבות לטרון (חלק א') בין לטרון ופארק קנדה"]

[לרשימת האתרים והנקודות בהם עובר המסלול זה – בין חולדה ושער הגאי]

  • את הרכיבה התחלתי מהאנדרטה לחללי אלכסנדרוני בקרבות לטרון שמיקומה כקילומטר דרום מזרחית לקיבוץ נחשון. תחילת הרכיבה בירידה לצפון מזרח במקביל לכביש 3 עד גשר המעבר של נחל נחשון מתחת לכביש 3 (בק"מ 1). בגשר עברתי לצדו הצפוני של הכביש.
  • בצדו הצפוני של הכביש פניתי לדרום מערב ורכבתי במקביל לכביש כ- 300 מ' עד המפגש עם הכביש הישן – מסמיה – לטרון (ק"מ 1.5). עם הכביש הישן המשכתי למערב ובק"מ 1.8 עברתי ליד המבנה היחידי שנותר ממחנה המעצר הבריטי שהיה במקום, המחנה פעל מ- 1940 עד סיום המנדט הבריטי. המשכתי על הכביש הישן עד צומת השבילים בצמוד לקיבוץ נחשון בה פניתי לצפון. הקפתי את הקיבוץ ממזרח ומצפון ובצומת השבילים בק"מ 3.4 פניתי עם הדרך לצפון.
  • בצדו הצפוני של הכביש פניתי לדרום מערב ורכבתי במקביל לכביש כ- 300 מ' עד המפגש עם הכביש הישן – מסמיה–לטרון (ק"מ 1.5). עם הכביש הישן המשכתי למערב ובק"מ 1.8 עברתי ליד המבנה היחידי שנותר ממחנה המעצר הבריטי שהיה במקום, המחנה פעל מ- 1940 עד סיום המנדט הבריטי.
  • ממחנה המעצר, המשכתי את הרכיבה מערבה על הכביש הישן עד צומת השבילים שצמוד לקיבוץ נחשון, כאן היה ממוקם משלט 200, המשלט נתפס במהלך מבצע בן נון א' (מבצע בו כשל הניסיון לכיבוש לטרון). בצומת פניתי לצפון, הקפתי את הקיבוץ ממזרח ומצפון, ובצומת השבילים בק"מ 3.4 פניתי עם הדרך לצפון
  • בצומת שבילים בק"מ 3.8 המשכתי עם הדרך המערבית, הדרך הנמשכת לצפון ולאחר כ- 200 מ' פונה למערב. עם דרך זו המשכתי עד צומת השבילים בק"מ 5.3 בה פניתי לדרום מערב ועם דרך טובה זו המשכתי עד המפגש עם כביש יער המגנים בק"מ 7.3 .
  • עם הכביש יער המגנים המשכתי בירידה למערב עד הפנייה לדרך שמדרום לכביש (ק"מ 9.2) ובדרך זו פניתי לדרום מערב. בק"מ 10.6 חציתי את כביש 44 , ובצומת שבילים בק"מ 11.1 פניתי דרומה.
  • בצומת שבילים בק"מ 11.6 פניתי לעלייה למערב, איתה עליתי לראש הגבעה בה היה ממוקם הכפר הערבי חולדה. הכפר חולדה ניכבש ללא התנגדות במסגרת מבצע נחשון בראשית אפריל 1948.
  • על הגבעה ישנו גן פסלים וספסלים לישיבה.
  • מראש הגבעה ירדתי בשביל לדרום מערב ובצומת שבילים בק"מ 13 פניתי לצפון מערב לכיוון כביש 4128. במפגש עם הכביש בק"מ 13.4 פניתי לדרום מערב ולאחר כ 150 מ' נכנסתי לאתר ההנצחה לחללי חיל ההנדסה. האנדרטה שבמקום הוקדשה לזכר אנשי החייל שנפלו במלחמת העצמאות. בשנת 1982 האתר הוסב כאתר ההנצחה המרכזי של חייל ההנדסה.
  • מאנדרטת חייל ההנדסה ירדתי לדרום מערב, עברתי דרך אזור מגרש החנייה של האתר והקפתי את המקום מדרום וממערב. בק"מ 14 פקששתי את הפנייה לדרך שממערב, חזרתי לאחור והמשכתי עם דרך זו לצפון עד הפנייה למערב בק"מ 15.3.
  • בק"מ 15.4 הדרך נפגשת עם כביש החורשה, עם הכביש עליתי לראש הגבעה (ק"מ 15.7) ובהמשך ירדתי אתו עד בריכת השילוח (ק"מ 16). הבריכה שנבנתה ביולי 1948 בזמן קצר של 3 שבועות, הייתה ראשיתו של קו המים "קו השילוח" שניבנה במהלך המצור על ירושלים והיווה את מקור המים לעיר בתקופה הקשה של המצור.
  • מבריכת השילוח ירדתי עם הכביש לדרום, הכביש מתעקל לצפון מערב ובק"מ 16.3 נכנסתי לכרם הזיתים שמצפון לכביש, במקום מבנה הבטון של המשאבה שהזרימה את המים בקו השילוח.
  • חציתי את כביש 411 בק"מ 16.5 ופניתי עם הדרך הצמודה לכביש לדרום מזרח. בצומת השבילים בק"מ 18 פניתי לדרום מערב ובק"מ 18.6 חציתי את ערוץ נחל שחם.
  • מיד לאחר חציית נחל שחם פניתי לדרום. מק"מ 18.7 עד 20.2 רכבתי למערב על דרך המקבילה לכביש 3 (בצדו הצפוני של הכביש), ובק"מ 20.2 עברתי מתחת לכביש בגשר נחל שורק לצד הדרומי של הכביש.
  • ק"מ 20.2 עד 22.4 רכבתי בין הכרמים במקביל לכביש 3 לכיוון מזרח, ובק"מ 22.4 ליד שער הכניסה לטל שחר פניתי עם הכביש לצפון, ולפני תחנת הדלק פניתי למזרח. בק"מ 23.6 עזבתי את הכביש הפונה לדרום והמשכתי עם הדרך למזרח.
  • את כביש 44 חציתי בק"מ 24.6, ועם הדרך שממזרח לתחנת הדלק התחלתי את הרכיבה לכיוון מזרח. בק"מ 24.7 פניתי עם הדרך לצפון מזרח ובק"מ 27.6 הדרך פונה לדרום ומתחילה לעלות לכיוון קיבוץ הראל.
  • ק"מ 29.7 מתחם בית הקשתות הצמוד לקיבוץ הראל, במקום בו שכן הכפר בית ג'יז נותרו שני מבנים יפים ומרשימים. למקום זה נקשרת פרשיה בה הוצא להורג קצין צה"ל סרן מאיר טוביאנסקי ז"ל, לאחר שעבר משפט שדה.
  • בצדו הדרומי של מתחם בית הקשתות, עברתי את השער ופניתי לדרך לכיוון דרום מזרח, עברתי ליד היקב "קלו דה גת" (ק"מ 30.5), ומהיקב המשכתי עם הדרך הסלולה בין הכרמים לדרום מזרח, האזור היפיפה שסביבו כרמים בהחלט מתאים לשם שניתן לו לעיתים "טוסקנה הישראלית". בצומת בק"מ 30.9 פניתי מזרחה ובק"מ 31.6 נכנסתי למתחם מצפה הראל, במקום תצפית עם מפת הסבר וספסלים לישיבה.
  • ממצפה הראל המשכתי למזרח, בצומת השבילים בק"מ 34.6 הדרך הסלולה מסתיימת ומכאן המשכתי עם הדרך היורדת לצפון מזרח. הדרך המתפתלת עוברת באזור "הסרפנטינות" של דרך בורמה, היכן שהיה אזור העבודה המשמעותי ביותר בפריצת הדרך.
  • בתחתית "הסרפנטינות" הונח חלק של צינור "קו השילוח" ובמקום שלט עם הסבר על הקו.
  • מצומת הדרכים בק"מ 35 פניתי בירידה לכיוון צפון ובק"מ 35.4 עם הדרך המזרחית עליתי לכיוון צפון מזרח. הדרך מתעקלת ופונה לדרום מזרח ובק"מ 36.9 בצומת השבילים פניתי לצפון.
  • בק"מ 37.2 עברתי בסינגל קצר שתחילתו לצפון ובצומת הדרכים בק"מ 37.6 פניתי עם הדרך למזרח.
  • בק"מ 38.8 בצומת עם כביש השרות היורד למתחם חאן שער הגאי פניתי לצפון וירדתי עד החאן (ק"מ 39.6), בחאן ניבנה אתר מורשת.
  • מהחאן חזרתי על כביש הגישה של החאן ובק"מ 40.6 פניתי לדרך שממזרח לכביש. בק"מ 41.4 עצרתי להפסקה קצרה במצפה שער הגאי, במקום מפות עם הסבר על האתרים המשמעותיים של תקופת מלחמת השחרור.
  • מעט אחרי המצפה בק"מ 41.5 פניתי עם הדרך למערב, ובק"מ 42 התחלתי רכיבה בדרך שחלקה סינגל וחלקה בדבל הנמשכת עד ק"מ 43.3. עברתי ליד עין חילה בק"מ 44.3 , המעיין הוא נקודת החיבור של "דרך האיילות" שמגיעה מצפון, עם דרך בורמה שמגיעה מדרום.
  • לפני פריצת דרך בורמה היה ניסיון למעקף מתחם לטרון "בדרך האיילות" לצורך העברת הספקה לירושלים הנצורה.
  • בק"מ 45.85 חציתי את נחל נחשון על גבי גשר קטן, ובק"מ 46 פניתי עם הדרך למערב. עם דרך זו הגעתי עד כביש 3 , ולפני הכביש בק"מ 47.6 פניתי לדרום מערב לדרך הצמודה לכביש עד סיום המסלול באנדרטה לחללי אלכסנדרוני.

הערות ואזהרות


לחץ למפה של המסלול באתר Israel Hiking and Biking Maps

סרטון הוראות להפעלת תצוגת סימוני ק“מ לאורך המסלול Israel Hiking and Biking Maps

לחץ למפה של המסלול באתר עמוד ענן


ישנם דפדפנים בהם הקובץ שיורד יורד עם סיומת txt, במיקרה שכזה לצורך השימוש בקובץ יש למחוק את תוספת ה- txt:
[צורת הקובץ היורד לא תקין: xxxxx.gpx.txt צורת הקובץ הרצוי: xxxxx.gpx]


מפת המסלול עם סימוני המרחקים (קילומטרים מתחילת המסלול)


אותי זה עניין:

האתרים והנקודות בהם עברתי במסלול זה:

  • תחילת הרכיבה באנדרטת חללי אלכסנדרוני בקרבות לטרון
  • ק"מ 1.8 , המבנה היחידי שנותר ממחנה המעצר הבריטי. המחנה פעל מ- 1940 עד סיום המנדט הבריטי והיה אחד מהמתקנים בהם נכלאו אנשי ההגנה והמחתרות עד סיום המנדט. ממחנה זה נמלטו ביום 31.10.1943, 20 עצורי הלח"י שהיו כלואים במקום, דרך מנהרה באורך 76 מטר שנחפרה במשך תשעה חדשים. קרוב משפחתי בנימין (בנו) אליאב, שהיה פעיל בתנועת בית"ר והיה פעיל האצ"ל נכלא במקום. [לפרטים משפחתיים ובהם גם על בנו אליאב, במסלול באזור יוקנעם]
  • ק"מ 2.3, בצמוד לקיבוץ נחשון (בצד הדרום מזרחי של הקיבוץ) היה ממוקם משלט 200 . המשלט ניתפס במהלך הניסיון הכושל לכיבוש לטרון במבצע בן נון א' (ביום 25.5.1948), היה אחד המשלטים החשובים מול המתחם החטיבתי של הלגיון הירדני בלטרון.
  • ק"מ 12 , מקום בו היה ממוקם הכפר חולדה הערבי הכפר ניכבש במסגרת מבצע נחשון.
  • ק"מ 13.6 , האנדרטה לחללי חייל ההנדסה שהוקדשה לחללי החייל, סוללי הדרך לירושלים במלחמת השחרור.
  • ק"מ 16 בריכת השילוח, הבריכה שנבנתה ביולי 1948 בזמן קצר של 3 שבועות, שימשה לאגירת מים מקידוחים באזור רחובות והייתה ראשיתו של קו צינור המים "קו השילוח":
    • עם תחילת קרבות מלחמת השחרור הופסקה אספקת המים לירושלים. המים שעברו בקו המנדטורי ממעיינות הירקון, דרך לטרון, באב-אל-ווד (שער הגיא) ועד לירושלים, הופסקה ע"י הלגיון הירדני שישב בלטרון. בנוסף בהמשך המלחמה הכוחות העירקים כבשו את מעינות הירקון, ומנעו גם הם את העברת המים בקו.
    • קו השילוח שהונח על תוואי דרך בורמה, נסלל מברכת השילוח שליד חולדה ועד תחנת שער הגיא, שהייתה בידי כוחותינו. (הבית עליו היתה במשך שנים כתובת "הגרפיטי" "ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948"). העבודות להנחת הקו החלו ב- 1.7.1948 והסתיימו ב- 28.7.1948 ובכך חודשה אספקת המים לירושלים. ביום 18.8.1948 השמידו כוחות הלגיון הירדני את תחנת השאיבה שהייתה בלטרון ובכך הסתימה סופית האפשרות לחזור ולהשתמש בקו המים הישן.
    • "קו השילוח" המשיך לעבוד גם לאחר סיום המלחמה, ועבד עד שנות החמישים של המאה הקודמת.
    • על גבי ברכת השילוח הותקנו שלטי הסבר הכוללים תמונות תקופתיות, המקום מעט מוזנח אך ניתן להתרשם ולהבין את הסיפור.
    • ק"מ 16.4 תחנת דחיפת המים של קו השילוח, המבנה מוסתר בתוך כרם הזיתים שבמקום, המבנה בנוי מבטון מסיבי שנועד להגן על המשאבה מהפצצות.
  • ק"מ 27.6 עד ק"מ 35.4 דרך בורמה. הדרך נסללה תוך 12 יום (30.5.1948 עד 10.6.1948) עקפה את אזור לטרון שניסיונות כיבושו נכשלו, פריצת הדרך אפשרה מעבר אספקת מזון, מים ותחמושת לירושלים הנצורה.
  • ק"מ 29.7 בית הקשתות הצמוד לקיבוץ הראל, במקום שני מבנים שרידים שנתרו מהכפר בית ג'יז, הכפר ניכבש במסגרת מבצע בן נון א' ביום 25.5.1948.
    ליד מבנה זה הוצא להורג ע"י כיתת יורים ולאחר משפט שדה קצר, קצין צה"ל סרן מאיר טוביאנסקי ז"ל. האירוע התרחש במהלך המלחמה ביום 30.6.1948. מאיר טוביאנסקי נחשד במסירת מיקום מתקנים חיוניים של ההגנה. החשד הגיע לאחר שהלגיון הירדני הפגיז את המתקנים. לימים לאחר חקירת המקרה שמו טוהר והוא קבור כיום בהר הרצל.
  • ק"מ 31.6 מצפה הראל, במקום מפה עם הסבר על הסביבה והנקודות העיקריות שהיו משמעותיות בתקופת מלחמת השחרור, ספסלים ונקודת תצפית.
  • ק"מ 32.8 מיקום הכפר בית סוסין, הכפר נכבש במסגרת ההכנות למבצע בן נון ב' ביום 28.5.1948. במקום מבנה בטון ששימש את משאבת הגברת הלחץ של "קו השילוח" קו המים לירושלים. גם מבנה משאבה זה ניבנה בצורה מסיבית לצורך ההגנה על המשאבה מפני הפגזות.
  • ק"מ 34.6 עד 35 הסרפנטינות בדרך בורמה, אזור זה של דרך בורמה, היה הבעיתי ביותר למעבר משאיות ודרש עבודת חציבה וסלילה משמעותי ביותר. בתחילת השימוש בדרך בורמה, לפני שעבודות הסלילה הסתיימו, העבירו את הציוד בקטע זה של הדרך על גבי בהמות וג'יפים.
  • ק"מ 39.9 חאן שער הגיא, בחאן שניבנה ע"י העות'מאנים הוקם אתר מורשת המוקדש למבקיעי הדרך לירושלים.
  • ק"מ 46 עד 47 מרגלות חורבת הכפר לטרון (שהיה ממוקם  על הגבעה שמצפון), באזור זה התנהל הקרב הכושל לניסיון כיבוש לטרון במסגרת מבצע בן נון א' . בקרב הקשה שהתנהל בלילה שבין 24 ל- 25 במאי 1948 נהרגו 75 לוחמים. ניתן לראות את עמדת הלגיון הירדני הבולטת בשטח, שהייתה ממוקמת בדרום המבצר הצלבני בלטרון, בנקודה השולטת על השטח. בקרב זה השתתף וניפצע אריאל שרון, שהיה מפקד המחלקה הבכיר בקרב זה.

האנדרטה לחללי אלכסנדרוני בקרבות לטרון
האנדרטה לחללי אלכסנדרוני בקרבות לטרון
האנדרטה לאסירי ציון בארץ ומחוץ לארץ – צופה להיכן שהיה מיקומו של מחנה המעצר לטרון (האנדרטה ממוקמת באתר האנדרטה לחללי אלכסנדרוני בקרבות לטרון)
המבנה היחידי שנותר ממחנה המעצר הבריטי שהיה במקום (ק"מ 1.5)
משלט 200, בצמוד לקיבוץ נחשון (בצד הדרום מזרחי של הקיבוץ) ק"מ 2.3
ק"מ 12 , מקום בו היה ממוקם הכפר חולדה הערבי, מבט למזרח מראש הגיבעה
ק"מ 13.6 , האנדרטה לחללי חייל ההנדסה
האנדרטה לחללי חייל ההנדסה
ק"מ 16, ברכת השילוח
ק"מ 16.4 תחנת דחיפת המים של קו השילוח
ק"מ 20.2, מעבר מתחת לכביש 3 בגשר נחל שורק
ק"מ 29.7, בית הקשתות הצמוד לקיבוץ הראל
ק"מ 31.6, מצפה הראל
מיבנה משאבת קו השילוח, במקום בו היה הכפר בית סוסין , ק"מ 32.8
ק"מ 35, בתחתית "הסרפנטינות" הונח חלק של צינור "קו השילוח"
ק"מ 39.9, חאן שער הגאי
חאן שער הגאי
ק"מ 45.5 למרגלות חורבת הכפר לטרון מבט לצפון מערב, על הגבעה מבנה בולט בו היתה ממוקמת עמדת הליגיון הירדני

מעונין לקבל עדכון לכל מסלול חדש באתר?

רישום לאתר

שתף

עידו אליאב

אני מטייל כתחביב מילדותי וברכיבה על אופני הרים משנת 2013. את האתר הזה אני בונה, מעדכן ומממן באופן עצמאי והוא פתוח לשירות ציבור הרוכבים והמטילים. טלפון: 052-381-2216

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. דורון גולדנצויג

    כל הכבוד על ההשקעה המדהימה. חסר לי רק ההתייחסות לרכיבה אחרי ימי גשם. בחלק מהמסלולים חוצים נחלים.

    1. עידו אליאב

      הי דורון ראשית תודה,

      בנושא הרכיבה אחרי הגשם:
      בראש דף הנחיתה של האתר ישנם מספר אפשרויות למיון מסלול. אחת האפשרויות היא " מסלול לרכיבה ביום שלאחר הגשם", כאן מרוכזים המסלולים אותם תכננתי ורכבתי בצמוד ליום גשם והם מותאמים לכך: גם בנושא מעבר ערוצי נחלים, אבל בעיקר בעניין הימנעות מבוץ.

כתיבת תגובה